“חוויה של פעם בחיים”: קרן מנומדין הזמינה ילדים מאנגולה למסע בישראל

צוות קרן מנומדין
דצמבר 15, 2022

המטוס שנחת בנמל התעופה בן גוריון בחודש שעבר כמעט שלא הצליח להכיל את ההתרגשות שאחזה בכמה מנוסעיו הצעירים. עשרה ילדים ובני נוער בגילאי 8–19, הלומדים מוזיקה במרכז התרבות והאומנות של הקרן לתרבות ואומנות באנגולה, התקשו להסתיר את עוצמת הציפייה והרגשות. הילדים, שנולדו וגדלו בשכונת האיליה שבלואנדה, הגיעו לישראל כדי להופיע באירוע האימפקט של קרן מנומדין. הצטרפו אליהם זמרת הגוספל הידועה גלוריה דה לו (Glória de Lu) והמוזיקאי ואנדרו פוסטר (Vandro Poster), השותפים במיזם “פונטה קולטורל”, שמטרתו יצירת גשרים בין־תרבותיים בין אפריקה לישראל ולעולם כולו. קרן מנומדין החליטה לנצל את ההזדמנות ולהפוך את הביקור לחוויה שתיחקק בליבם של הילדים והזמינה אותם למסע בלתי נשכח אל התרבות, ההיסטוריה, האנשים והיופי שיש לישראל להציע.

יוצאים למסע שינצרו בליבם כל חייהם. צילום: הקרן לתרבות ואומנות

יוצאים למסע שינצרו בליבם כל חייהם. צילום: הקרן לתרבות ואומנות

הכל התחיל באירוע חברה

חצי שנה קודם לכן, במאי 2022, התקיים באנגולה אירוע חגיגי לציון 30 שנות פעילותו של חיים טייב במדינה האפריקנית, בהשתתפות מאות עובדים ומנהלים מקבוצת מיטרלי ומקרן מנומדין, שאותן הוא ייסד ומוביל. טייב סיפר על המסע האישי והמקצועי שעבר, שהניב מיזמי בינוי ותשתיות מרגשים שמשפיעים לטובה על חייהם של מיליוני בני אדם. כשסיים את דבריו, עלו על הבמה ילדי הפונדסאו (Fundação Arte e Cultura) המוכשרים לקטעי ריקוד ושירה. המופע היה תצוגת התכלית מתפוצצת מכישרון ומיצירתיות, ייצוג נאמן של הקסם שמתרחש בחיבור בין ישראל ואפריקה. טייב המוקסם הכריז בו ברגע מעל הבמה שהוא מזמין את הלהקה להופיע באירוע האימפקט של קרן מנומדין בישראל, שנועד להתקיים בנובמבר של אותה שנה בנוכחות מאות שותפים ושותפות לפעילות מן העולם כולו.

ביקור בישראל בשביל אנגולנים הוא לא עוד נסיעה לחו”ל. בהיותם נוצרים אדוקים, ישראל בשבילם היא הטרה סנטה (Terra Santa), האדמה המקודשת, וביקור בה הוא חוויה רוחנית מרוממת שינצרו בליבם כל חייהם. וכך, החליטו טייב ומנהלות הקרנות ד”ר מירב גלילי ונעמה מרגלית שאם כבר מגיעים ילדים מאנגולה לישראל, יש לארגן בעבורם מסע שיהלום את גודל המאורע – ביקור בארץ הקודש.

פתקים לכותל, גם מהשכנים

שישה חודשים של הכנות אינטנסיביות הובילו לרגע הזה. מבין 500 הילדים והילדות שלומדים בבית הספר למוזיקה, נבחרו עשרה המוכשרים במגוון אומנויות: ריקוד, שירה ונגינה. בשיתוף צוות ההוראה וההנהלה של הפונדסאו גובשה נבחרת של 19 איש ואישה, שהחלה לעבוד על התוכן האומנותי ולערוך חזרות.

להוציא ילדים מתחת לגיל 18 מחוץ למדינתם ללא הוריהם הוא עניין מורכב מאוד. לרוב הילדים לא היו דרכונים כלל, נדרשו אישורי הורים, חיסונים, אישורי נוטריון לאמיתות המסמכים. הרבה אנשים טובים, ואף טייב עצמו, היו מעורבים בהתמודדות עם האתגרים הללו בזמן הקצר כל כך שעמד לביצוע המשימה. בד בבד, הקדישו בפונדסאו מחשבה לתכנון המסע בישראל, איפה ילונו הילדים, באיזה אתרים יבקרו וכיצד לשזור נכון את כל נקודות החובה לביקור בארץ.

ככל שהתקרב מועד הנסיעה כך הלכה וגברה ההתרגשות, והיא התרחבה הרבה מעבר לכותלי הפונדסאו. אחת האימהות אמרה: “אני יכולה רק לחלום על ביקור בטרה סנטה, דרך הנסיעה של הילדה שלי, הקרן מגשימה לי חלום.” וזה לא נגמר שם. השמועה עשתה לה כנפיים ופתקים החלו להגיע מבני משפחה, משכנים קרובים ורחוקים שילדי הלהקה התבקשו לטמון אותם בין אבני הכותל.

שישה חודשים של הכנות אינטנסיביות הובילו לרגע הזה.

שישה חודשים של הכנות אינטנסיביות הובילו לרגע הזה.

“בדרך לטרה סנטה צריך להתפלל”

יום שלישי, 8 בנובמבר 2022

החבורה יצאה בטיסה מאנגולה לאתיופיה בשעות הצהריים והמשיכה בטיסת לילה מאתיופיה לנמל התעופה בן גוריון. “17 השעות בדרך היו מתישות,” מספרת נעמה. “אני נרדמתי מיד, פתחתי את העיניים רק בנחיתה. כשהגענו, שאלתי את פרננדה דה אוליביירה (Fernanda De Oliveira), בת ה־8, ואת אליאן מרטינז (Eliane Martines), בת ה־11, ‘ישנתן קצת?’ הן היו ממש מופתעות, ‘מה פתאום?!’ אמרו, ופרננדה הוסיפה ‘אמא אמרה לנו שבדרך לטרה סנטה צריך להתפלל!’ וככה, במשך כל ארבע שעות הטיסה הן התפללו,” נעמה נדהמה.

כבר באותו יום, לאחר התארגנות באכסניה במודיעין, יצאו הילדים לראות את ישראל במבט־על ב”מיני ישראל” – נוסף על ההתרגשות לראות את כל האתרים המקודשים שבהם יבקרו: כנסיית הקבר, הכנרת, הכותל המערבי, ים המלח, קיבלו הילדים קנה מידה של ישראל הקטנה לעומת המדינה הענקית שממנה הגיעו, שיכולה להכיל את ישראל בשטחה כמעט 57 פעמים. ביום הראשון, עדיין עייפים מן הטיסה רצופת התפילות, ביקרו הילדים גם במערת הנטיפים בליווי מדריך דובר פורטוגזית מקבוצת “טללים”, שליווה את הקבוצה משך כל השבוע.

מיני ישראל: לראות את כל האתרים המקודשים שבהם יבקרו.

מיני ישראל: לראות את כל האתרים המקודשים שבהם יבקרו.

מהמקום הנמוך לפסגה הכי גבוהה

ימים רביעי–חמישי, 9–10 בנובמבר 2022

ביום השני ירדה הלהקה למקום הנמוך בעולם. נותיר לתמונות להמחיש את החוויה המיוחדת כל כך שמספקים ים המלח, המדבר שסביבו, סיפורי התורה ואשת לוט הצופה דוממת על הכול. הסיפורים האלה, ששומעים הילדים בכל יום ראשון בכנסייה – נמלאו חיים באירוח מדברי בחווה המקראית “ארץ בראשית”.

ים המלח: סיפורי התנ"ך נמלאו חיים.

ים המלח: סיפורי התנ”ך נמלאו חיים.

למחרת היום, עלתה הקבוצה מעלה־מעלה לירושלים. תרתי־משמע. בעבור כל אדם מאמין, מזמנת ירושלים חוויה רוחנית שדבר לא ישווה לה. ביום אחד בלבד, ביקרה הלהקה בהר הזיתים הקדוש ובכנסיית הקבר, שם הוציאה מתיקה המורה למוזיקה מרתה פוטסינו (Marta Faustino) את דגל אנגולה, פרשה אותו והתעטפה בו. היא השתטחה על אבן המשיחה, שעליה, על פי האמונה, טוהרה גופתו שלי ישו לאחר שהורדה מן הצלב, כמו מבקשת להחדיר את רוח הקודש ולהביאה עמה חזרה מקופלת בדגל לאנגולה. משם צעדה הקבוצה הנרגשת בוויה דולורוזה, ובין אבניו הקדושות של הכותל המערבי טמנו חבריה את שלל פתקי התפילה והבקשה שהביאו עמם.

בכותל פגשה הקבוצה את הרב נתן יותם שהם, רב מועצת חוף השרון, אחיה של נעמה. בידע, בכישרון סיפור, בצניעות ובכבוד רב כלפי כל אמונה, רקם הרב יותם את הסיפורים הקדושים של היהדות והנצרות שהתרחשו שם, ממש על האבנים העתיקות האלה, והניע אנרגיה רוחנית מחשמלת ועוצמתית שסחפה את הנוכחים. ברגע ההוא, פרצה גלוריה, הזמרת שהצטרפה ללהקה, בבכי עמוק, “בכי עתיק, בכי של שנים,” אמרה לנעמה.

ירושלים: בין אבני הכותל המערבי טמנו את שלל פתקי התפילה שהביאו עמם.

ירושלים: בין אבני הכותל המערבי טמנו את שלל פתקי התפילה שהביאו עמם.

יום העצמאות של אנגולה

סוף השבוע, 11–12 בנובמבר 2022

על הדרך הפיזית והרגשית המחברת בין ירושלים לתל אביב נכתבו רומנים גדולים רבים, ועם התקרב הערב הגדול הלהקה שמה את פעמיה לעיר ללא הפסקה לערוך חזרות למופע. בשעות אחר הצהריים יצאה החבורה לטייל ביפו העתיקה ובכנסיית סנט פטרוס ומשם המשיכה ברגל לנווה צדק. בדרך, שרה השיירה שלנו שירי כנסייה, משכה את התעניינות העוברים ושבים ועד מהרה הפכה אטרקציה. במפגש בין יפו לתל אביב, היכן שבאורח קבע יושבים נגני רחוב, משכה המוזיקה את הלהקה, מיד לקחו את המיקרופון, הצטרפו בריקודים, והמסיבה המטורפת שנהייתה שם צולמה מכל עבר והועלתה לחשבונות אינסטגרם רבים.

גם בערבים, באכסניה, התרחש הקסם הזה. בפינת הלובי עמד פסנתר, המורה לואיז אלבינו (Luís Albino) החל לנגן. מפה ומשם התקבצו הילדים והילדות, הביאו עמם תופים והחלו לשיר. קצת עושים חזרות, קצת עוברים הלאה לנעימות לפי נהימת לבם, וכל ערב נהיה חגיגה. באחד הערבים, הפכה החגיגה למסיבת יום הולדת לנעמה, בעוד נעמה עצמה תכננה מראש כיצד לחגוג עם הילדים, כאן בישראל, את את יום העצמאות של אנגולה שחל ב־11 בנובמבר. נעמה ומיכה בן זוגה קישטו את הלובי בבלונים בצבעי הדגל. חברה אחת הכינה פונג’, מאכל אנגולני מסורתי, ובהזדמנות החד־פעמית הזאת הוזמנו לחגיגה גם המון ישראלים וישראליות שעברו באנגולה במהלך העשורים ונחשפו לקרן לתרבות ואומנות ולפועלה. בספונטניות, התהוותה סדנת ריקוד אנגולני, ללא שפה, ללא מילים, אבל עם הרבה כריזמה של תנועה, מגע וצליל. וכך רקדו יחד גם ליאני מאנגולה ומלודי מישראל, כאילו עשו זאת כל חייהן.

יום העצמאות האנגולני במודיעין הוליד עוד חיבור מיוחד ומשנה־חיים. מירב הצטרפה לחגיגה והביאה עמה גם חברות. אחת מהן התרשמה מאוד מג’נילסון קוטונדה אמרל (Jenilson Cutunda Amaral) בן ה־15, שהפליא לרקוד באותו ערב, וביקשה לתרום לו מלגה. כך, לאחר האירוע זכה ג’נילסון להצטרף ללהקת המחול המודרני המפורסמת של אנגולה בניהולה של האוטוריטה בתחום אנה קלרה גרה מרקיש (Ana Clara Guerra Marques), בחסות המלגה שמספקת לו את כל הדרוש, סיוע למשפחה, נסיעות, לבוש ואפילו טיפול פסיכולוגי מלווה.

גם למחרת היום, ניכרה היכולת הטבעית של ילדים להתחבר בפשטות שכזו. לפעילות השבת בלונה פארק הגיעה מירב עם ילדיה. עם יתר המבוגרים צפתה בהשתאות בילדים העולים יחד שוב ושוב על המתקנים, מתנדנדים ומתחברים בטבעיות ללא דאגה בליבם.

יום המופע

יום ראשון, 13 בנובמבר 2022

בבוקרו של יום המופע הגיעה הלהקה לחזרות במוזאון תל אביב המפואר, שם התקיים אירוע האימפקט של קרן מנומדין. לאחר סיור במוזאון עצמו, פגשו הילדים את מפיק האירוע דני מרקס לחזרה גנרלית מוקפדת על הבמה היפה.

כמו בדו”ח אימפקט של מנומדין, שהושק באירוע, גם בתכנית שנבנתה לערב זה ביקשו בקרן להראות כיצד מתחברים כל מפעליו של חיים טייב לכדי מפעל שלם הגדול מסך מרכיביו, כיצד הם מזינים את אפריקה ואת ישראל כאחת. והמופע המוזיקלי המחיש זאת היטב: יחדיו שרו בו אברהם טל ואומנית הגוספל האנגולנית גלוריה דה לו, תחת שרביטו של המפיק המוזיקלי הישראלי אבנר חודורוב. הלהקה כולה, לבושה בתלבושות האותנטיות הצבעוניות השבטיות, בנתה לנגד עינינו את הפונטה קולטורל, הגשר התרבותי.

רגע לפני המופע חברו כל ילדי הלהקה לתפילה משותפת בחדר ההלבשה, ואז כבשו את הבמה בסערה. ברגעי השיא גם הקהל, פסיפס רב־לאומי ורב־לשוני שמאפיין כל כך את מיטרלי ומנומדין, נסחף בצלילים, קם על רגליו ורקד באקסטזה. סוף האירוע הפך למסיבה אחת אדירה, וילדי הפונדסאו היו במוקדה.

השיא שאחרי השיא

ימים שני–שלישי, 14–15 בנובמבר 2022

אחרי ערב ולילה שבהם היה האדרנלין בשיאו, השכם בבוקר יצאה הלהקה לצפון. בדרך ערכה עוד מופע אינטימי במשרדי מיטרלי ומנומדין בהרצליה ומשם המשיכה לכנרת. כולם טבלו בירדנית, טבילה פיזית ורוחנית, יצאו להפלגה באגם שעליו הלך ישו על המים וחנו ללילה באכסניה הצופה על הכנרת.

טבילה בכינרת: חוויה פיזית ורוחנית.

טבילה בכינרת: חוויה פיזית ורוחנית.

למחרת, במהלך טיול ברמת הגולן, צפו הילדים על גבול סוריה ולבנון, קטפו תפוחים ברמה ונהנו מטעמו של הפרי המרענן. עוד ביקרו בכנסיית הבשורה שבנצרת, ולאחר יום גדוש מאוד, שהסתיים בארוחת ערב מפוארת, עלו הילדים והילדות, הנערים והנערות, המורים, האומנים והמנהלים על כבש המטוס חזרה הביתה, חזרה לאנגולה, לוקחים עמם כמה מילים בעברית: בוקר טוב, סבבה, בלגן… וחוויה בלתי נשכחת. והפעם, כל הילדים והילדות נרדמו כולם.

למגזין