קרן מנומדין הגישה לשר הרווחה תוכנית לאומית להתמודדות עם השלכות המלחמה

בטקס מכובד ובמפגש חמים ואינטימי, הגיש חיים טייב, מייסד ונשיא קרן מנומדין, את התוכנית רווחה בעקבות מלחמה לשר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי. בעת חירום זו, השר מרגי פינה מזמנו והגיע למשרדי קרן מנומדין, “עדות לחשיבות שהשר רואה בתוכנית,” ציין טייב בהתרגשות כנה. “מדובר בתוכנית יישומית מקיפה שתאפשר התמודדות טובה ויעילה עם האתגרים הניצבים בפני מערכת הרווחה בעקבות שבעה באוקטובר,” אמר טייב, והשר מרגי הבטיח, “נלמד את התוכנית ונטמיע אותה יחד לטובת אזרחי מדינת ישראל.” השר מרגי הודה לטייב על הרצון ועל היוזמה, “לא מובן מאליו,” שב ואמר השר, שלמשרדו תפקיד מפתח בהתמודדות מוצלחת של החברה הישראלית עם שנות השיקום וההחלמה הרבות הצפויות לה.

לצד טייב ומרגי, נכחו באירוע ד”ר מירב גלילי, מנכ”לית קרן מנומדין, ושותפיה של הקרן ליוזמה, מומחי הרווחה המובילים פרופ’ אשר בן־אריה, פרופ’ מיכל אלמוג־בר, פרופ’ מימי אייזנשטדט ופרופ’ ג’וני גל. ד”ר גלילי פתחה את המפגש והדגישה את שיתוף הפעולה המתמשך ומעורר התקווה עם משרד הרווחה. “התוכנית היא פרק נוסף במפת הדרכים הלאומית הזכות לרווחה טובה, שהגשנו לשר הרווחה הקודם בשנת 2022. העובדה ששניים מחלקיה של תוכנית־האם נמצאים כעת בבחינה ליישום מעידה על המקצועיות ועל הענייניות של השר וסגל המשרד.”

רווחה במצוקה פוגשת אסון ומלחמה חסרי תקדים

פרופ’ אלמוג־בר סיפרה כיצד נולדה היזמה לכתיבת התוכנית: “חודש–חודש וחצי אחרי שהתחילה המלחמה כולנו, סגל בי”ס לעבודה סוציאלית, היינו מעורבים בפעילויות שונות בשיתוף הצוות במשרד הרווחה. נוכח הצרכים הרבים והגדולים חשבנו שהידע האקדמי יכול להשתלב עם מה שקורה בשטח, ופנינו לחברינו המתמחים בתחומי רווחה שונים בהצעה לכתוב פרקים קצרים ויישומיים עם המלצות פרקטיות – זו מהות הפרויקט.”

143 עמודים מונה התוכנית רווחה בעקבות מלחמה, ו־18 הפרקים שבה מתוחמים בשלושה שערים. השער הראשון עוסק באתגרים מערכתיים, כגון שירותי הרווחה ברשויות המקומיות, נשים ומגדר, פעילות החברה האזרחית, מיצוי זכויות במלחמה, שירותי בריאות הנפש ועוד. השער השני מטפל באוכלוסיות ספציפיות שנפגעו מהמלחמה, בנשים ובילדים, באנשים עם מוגבלות, קשישים, פליטים ודרי רחוב, באנשים שחוו טראומה, הפצועים, השורדים, החטופים ומשפחותיהם. השער השלישי מתמקד בפרקטיקה ובהכשרה סוציאלית בעקבות המלחמה, בדגש על עבודה סוציאלית קהילתית ותעסוקתית ובהכשרה מעשית של סטודנטים וסטודנטיות בתחום.

כל פרק סוקר תחום פעולה של מערכת הרווחה, מביא את תמונת הפעילות בתחום מאז שבעה באוקטובר ובעת הנוכחית, מציג את האתגרים הקיימים ואלו הצפויים ומספק המלצות פרקטיות להתמודדות ולהיערכות. “ההמלצות הן קונקרטיות ואת רובן הגדול לא בעיה ליישם,” אמרה פרופ’ אלמוג־בר. ודוגמה לכך הן פעולות שהמשרד נוקט כבר עתה לפיתוח שירותים המיועדים לטראומה והכשרה בתחומי הטראומה, “צורך שנכנס לחיינו בצורה הרבה יותר משמעותית.” כל הפרקים יחד הם בסיס להובלת שינוי ביום שאחרי המלחמה כמעט בכל התחומים שמשרד הרווחה אמון עליהם.

לשמור על הילדים ועל הנוער

מתוך כל פרקי התוכנית נבקש להציג בתמצית את הפרק העוסק בילדים ובנוער שלנו. בפרק 9 עסקו ד”ר חניתה קושר ופרופ’ אשר בן־אריה בילדים ובנוער בסיכון, שחוו עם כל עם ישראל טראומה המונית חסרת תקדים. הפרק נפתח בתיאור הירתמותה יוצאת הדופן של מערכת רווחת הילד לטפל בילדים ובמשפחות שנפגעו מהמלחמה: בנפגעים פגיעה אקוטית 21 ילדים שהתייתמו מהוריהם ו־40 ילדים שנחטפו לעזה, רובם חזרו מהשבי, וילדיהם של 130,000 משפחות מדרום הארץ ומצפונה שפונו מבתיהם, ובהם ילדי העוטף שישבו בממ”ד שעות רבות ולא נפגעו פיזית, ילדים שקרוביהם נפגעו וילדים שנחשפו לזוועות בתקשורת או במדיה. כל אלה הצטרפו לכ־400,000 הילדים והנוער בסיכון שטופלו במערכת ערב המלחמה, שהם 13.1% מכלל הילדים במדינת ישראל.

הכותבים צופים עוד עלייה בפנייה למערכת רווחת הילד, בדומה לזו שראו לאחר משבר הקורונה ובעקבות גורמי סיכון דומים, כגון היעדרות מבית הספר, החמרה במצבן הכלכלי של משפחות, באלימות ובגירושין. גם העומס על המערכת, שעסוקה בטיפול בצורכי החירום של האוכלוסייה, מהווה גורם סיכון. נוסף על כך, גם את השלכותיה של הטראומה נראה בטווח הרחוק בעלייה בשכיחות דיכאון וחרדה, התנהגות אגרסיביות, שימוש בחומרים ממכרים ועוד. בעקבות הטראומה ההמונית שחווינו, אפשר גם להניח, כותבים המומחים, שכבר עתה יש ילדים ומשפחות שלא היו מוכרים לשירותי הרווחה ובעקבות המלחמה חווים סיכון בחייהם ונדרשים להתערבות וזאת לצד אלה שחוו טראומה עוד קודם לשבעה באוקטובר, הפגיעים יותר להידרדרות במצבם.

מערכת רווחת הילד, כמו כל מערכת הרווחה, הגיעה למלחמה כשהיא דלה בתקציבים וסובלת ממחסור בכוח אדם ובתקנים. אחד הקשיים באיוש תקנים קיימים הוא תנאי השכר, אך גם תנאי העבודה, כגון העומס בתיקים, מקשים בגיוס עובדים, מגבירים שחיקה ומובילים לעזיבה מהירה של המערכת. “אנחנו מתמודדים עם מציאות שבה תוספת משאבים בלבד, שהיתה נכונה לשישה באוקטובר, כבר לא מספיקה,” אמר פרופ’ בן־אריה. בין ההמלצות בפרק זה, ציינו המומחים שיש לייצר תמריצים לאיוש המשרות הקיימות, למשל, באמצעות מתן מלגות לסטודנטים לעבודה סוציאלית ותגמול עובדים על התמדה בתפקיד לאורך זמן. לאחר איוש המשרות הקיימות יש להגדיל את מספר התקנים בהתאם לצפי לעלייה בצורך. נוסף על כך, נחוצים ביותר הם הכשרת כוח אדם מקצועי לטיפול בטראומה והקמת מרכזים לטיפול בטראומה בקהילה, וכפי שציינה פרופ’ אלמוג־בר, המשרד כבר התחיל לנקוט פעולות בתחום זה.

תוכנית הרווחה הלאומית בעקבות המלחמה: מייסד ונשיא קרן מנומדין חיים טייב, שר הרווחה יעקב מרגי וחוקרי הרווחה פרופ’ מימי אייזנשטדט, פרופ’ מיכל אלמוג־בר, פרופ’ ג’וני גל ופרופ’ אשר בן-אריה

מחויבות משולשת ליישום התוכנית

כל הדוברים באירוע שבו והדגישו את מחויבותם לחברה הישראלית ובהתאם גם ליישומה של התוכנית וההמלצות שבה. הוכחה לכך כבר ניכרת באימפקט בשטח, “בחלק מהנושאים צריך להמציא את הגלגל מחדש,” אמר פרופ’ בן־אריה וסיפר כיצד הובילה התוכנית את שותפתו לכתיבת הפרק, ד”ר קושר, לפתח בימים אלו פרוטוקול לטיפול בילדי משפחות מפונים בשיתוף קולגה מאגף הרווחה בירושלים. הפרוטוקול יקבע “כיצד להעביר ילד מקריית שמונה לירושלים, איזה טיפול יינתן לו כשאין מסגרת זמן, וכיצד, כשיגיע הרגע שכולנו מחכים לו והילד ישוב מירושלים לקריית שמונה, יש לקלוט את הילד חזרה ביישובו.” הצורך במידע ובלמידה והיקפי הצרכים חסרי התקדים שהמשרד נדרש לתת להם מענים מייצרים אתגר עצום, “ואנחנו רוצים לתרום את תרומתנו,” אמרה פרופ’ אלמוג־בר והתחייבה שהידע לא יישאר באקדמיה.

השר מרגי הגדיר את שגרת עבודתו של משרד הרווחה כשגרת חירום, אבל העיד שמאז פרוץ המלחמה “כל מה שידענו והכרנו והיינו מורגלים בו לא היה נכון. למדנו תוך כדי תנועה ולא נשענו על בינתנו בלבד, הזמנו דוחות, מחקרים, הדרכות,” אמר השר והוסיף שדוגמה לכך הוא המתווה לטיפול בילדים החטופים ששבו, שפרופ’ בן־אריה היה ממוביליו, וזכה לתהודה בארץ ובחו”ל משום שהוא ראשוני ויחידי מסוגו. מתווה זה שימש מודל לכתיבת התוכנית כולה.

טייב ציין את החשיבות המוגברת ויוצאת הדופן של הפרק שנוסף כעת לתוכנית הזכות לרווחה טובה, לאור שבעה באוקטובר וההשלכות הכבדות של הטראומה והמלחמה על כל תושבי ישראל, ובהם תושבי הדרום והצפון, שורדי הטבח, החטופים, חיילי המילואים ומשפחות הנופלים. “אני מקווה ומאמין שבזכות תוכנית מקיפה ורחבה זו, שגובשה על ידי החוקרים המובילים בתחום, ובהובלת קרן מנומדין, המתמחה בבניית מפות דרכים לאומיות, נוכל לפעול לחיזוק מערכת הרווחה בישראל הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך,” אמר טייב.

“סביב השולחן כאן יושבים יחד נציגים מהמגזר האזרחי, מהאקדמיה וממשרדי ממשלה. השילוב הזה מפרה בצורה יוצאת מן הכלל, זהו המשולש שיצליח להוביל את מדינת ישראל לריפוי ולשלב הבא,” סיכמה ד”ר גלילי במילים של תקווה.