באפריל 2025, צעדה זו השנה השנייה ברציפות משלחת שורדי וגיבורי ה-7 באוקטובר במצעד החיים העולמי — מהאירועים המרכזיים לציון יום השואה והגבורה, אשר התקיים בסימן 80 שנה לשחרור מחנות ההשמדה ולסיומה של מלחמת העולם השנייה. המשלחת, שיצאה ביוזמת קרן מנומדין בראשות המייסד והנשיא חיים טייב, כללה שורדי שבי חמאס, משפחות שכולות, בני משפחות החטופים ואנשי יישובי עוטף עזה. יחד הם נשאו את דגל הזיכרון, התקווה והמאבק למען חיים, תחת הקריאה: “NEVER AGAIN IS NOW”.
חיים טייב, מייסד ונשיא קרן מנומדין: “הובלתי בגאווה את משלחת שורדי וגיבורי ה-7 באוקטובר במצעד החיים, כשלצידנו אנשים שחוו על בשרם זוועות שלא נראו כבר 80 שנה. NEVER AGAIN IS NOW — זו קריאה שצריכה להדהד בכל בית בעולם. אי אפשר להישאר אדישים אל מול הדמיון המצמרר בין הזוועות שעבר העם היהודי בשואה לבין פוגרום השבעה באוקטובר וימי השבי הקשים.”
איריס וחיים טייב, נשיא קרן מנומדין (שורה שנייה), מובילים את משלחת ה-7 באוקטובר במצעד החיים באושוויץ
הרקע
מצעד החיים מתקיים מדי שנה באתרי ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, ומפגיש אלפי משתתפים מרחבי העולם עם מוראות השואה ועם סיפוריהם של אלה ששרדו אותה. מאז היווסדו, צעדו במצעד יותר מ-300,000 משתתפים — יהודים ולא יהודים, בני נוער, אנשי רוח, מנהיגים, פוליטיקאים ואישי ציבור — כולם חרטו על דגלם את ההבטחה לזכור ולא לשכוח.
בשנים 2024 ו- 2025, הוענקה למצעד משמעות מחודשת ומטלטלת, לנוכח הזוועות שחווה העם היהודי ב-7 באוקטובר 2023, שבו נרצחו, נחטפו ועונו מאות אזרחים חפים מפשע בידי ארגון חמאס. שילובם של שורדי השבי, משפחות שכולות ובני משפחות החטופים במצעד, הפך את המסע מאקט של זיכרון בלבד — לקריאה מוסרית דחופה לפעולה.
מימין: שלי שם טוב, אמו של פדוי השבי עומר, ללי דרעי, שבנה סעדיה ז”ל נפל בקרב, ואגם ברגר, התצפיתנית ששרדה את השבי
האתגר
80 שנה לאחר תום השואה, אירועי ה-7 באוקטובר המחישו לעולם עד כמה השנאה והאנטישמיות עודן חיות ובועטות. המצעד השנה הדגיש את החובה להעביר את סיפור השואה מדור לדור, אך גם את האחריות להיאבק באדישות הבינלאומית נוכח פשעי השנאה של ההווה.
המשלחת הייחודית, שהורכבה משורדים, בני משפחות חטופים ומשפחות שכולות, נשאה על כתפיה את כאב ההווה ואת זיכרון העבר גם יחד — עדות חיה לכך שהמאבק על חיי העם היהודי טרם תם.
מיכאל ופאינה קופרשטיין, ניצולי שואה, שנכדם בר נחטף ומוחזק בשבי החמאס
ההזדמנות
משלחת ה-7 באוקטובר סימלה את עוצמתה של הרוח הישראלית ואת המחויבות העמוקה של קרן מנומדין להבטיח את המשך החיים, הזיכרון והתקווה. המעמד המרגש שבו הופיעו דניאל וייס, תושב קיבוץ בארי שאיבד את הוריו בפוגרום, יחד עם שורדת השבי אגם ברגר, שניגנה בטקס המרכזי בכינור ששרד את השואה — המחיש את כוחה המרפא של המוזיקה ואת החיבור העמוק בין עבר, הווה ועתיד.
המשלחת הייתה חלק בלתי נפרד ממחויבותה השוטפת של קרן מנומדין, הפועלת לאורך כל השנה לחיזוק החוסן החברתי והכלכלי של מדינת ישראל ולתמיכה בתהליכי השיקום של קהילות בדרום ובצפון, במיוחד לאחר מלחמת חרבות ברזל. “זו אינה רק מחויבות לזכר הנספים,” סיכם חיים טייב, “זו מחויבות לחיים עצמם, לאמונה בכוחה של התקווה ולמאבק הנחוש על זכותנו לחיות בביטחון, בכבוד ובשלום.”
דניאל וייס, שהוריו נרצחו ב-7 באוקטובר, מנגן ושר לצד פדויית השבי, התצפיתנית אגם ברג, שמנגנת על כינור ששרד את השואה
