מדידת אימפקט

מה זה אימפקט?

המושג “אימפקט” מתייחס לשינוי משמעותי שנוצר על ידי פעולה, אירוע או מצב, על חיי בני אדם או על הסביבה. האימפקט יכול להיות כלכלי, סביבתי או חברתי, קצר טווח או ארוך טווח. הוא עשוי לבוא לידי ביטוי באופן מיידי או לאחר תקופה ממושכת, והוא תלוי בתרבות ובהקשר.

בעולם שבו פיתוח בר־קיימא מעצב מדיניות, מדידת אימפקט היא המצפן שמסייע למקבלי החלטות בארגונים, בחברות ובמדינות להקצות משאבים בחוכמה ולנווט לעבר עתיד התואם את המטרות הסביבתיות, החברתיות והכלכליות הגלובליות.

מהי מדידת אימפקט?

מדידת אימפקט היא תהליך שמאפשר להעריך את תועלותיו של מיזם בהתאם למטרות, ליעדים ולתוצאות שנועד להשיג. למיזם יכולה להיות תועלת כלכלית, כגון יצירת מקומות עבודה איכותיים; הוא יכול להיות מכוון להשיג מטרות חברתיות או סביבתיות, כגון קיצור זמן הנסיעה מהעבודה הביתה או לחילופין הפחתת זיהום האוויר באזור; ויש מיזמים שלהם מטרות מעורבות, כלכליות, חברתיות וסביבתיות. פעילותו עשויה להיות מכוונת לקהלי יעד או לאזורים מוגדרים, ולעיתים להשפעה על החברה או על הסביבה כולה. תועלותיו הכלכליות של מיזם מוערכות באמצעות מדד להערכת החזר השקעה כלכלי ROI (Return on Investment) ואילו השפעות חברתיות וסביבתיות מיטיבות נמדדות באמצעות מדד להערכת החזר השקעה חברתי SROI (Social Return on Investment).

מדידת אימפקט שיטתית ומתמשכת מאפשרת לקבוע את האפקטיביות של המיזם, לזהות סוגיות הדורשות שיפור ולקבל החלטות מושכלות להשקעה עתידית. כשלב הכרחי בתהליך ניהול אימפקט, ניתוח הממצאים מוביל להפקת לקחים, שמאפשרת שימוש יעיל יותר במשאבים ובתשומות ומובילה לאימפקט ניכר יותר בעתיד.

איך מודדים אימפקט?

תהליך מדידת אימפקט הוא תהליך מובנה, המורכב מהצעדים הבאים:

צעד ראשון: אסטרטגיית אימפקט

אסטרטגיית אימפקט היא תכנית הפעולה שלנו, ומטרתה להבהיר כיצד עתיד המיזם להוביל לאימפקט ממשי, אפקטיבי ובר־קיימא. אחת השיטות הנהוגות לתכנון תהליכים משני־מציאות שכאלה היא תאוריית השינוי (Theory of Change). בשיטה ארבעה שלבים מובנים, אשר ממפים את הרצף הכרונולוגי של השינוי המבוקש ומשרטטים את הדרך היעילה ביותר להשגתו.

תאוריית שינוי נכתבת מהסוף להתחלה. מתחילים בתיאור המציאות שאותה המיזם מבקש לייצר בטווח הארוך. מתיאור זה נגזרים השלבים הנדרשים בדרך להשגתו: התוצאות הרצויות בקרב קהל היעד הישיר, התפוקות המיידיות בטווח הקצר, ולבסוף, נתאר את ההשקעה הראשונית שנדרשת מאיתנו להקמת המיזם. בפועל, כל שלב בתאוריית השינוי מציג בפנינו שאלה, התשובות לשאלות משמשות מדדי בקרה שמסמנים שאנחנו בדרך הנכונה להשגת תוצאה יציבה וארוכת טווח:

  • 1
    תשומות
    אילו משאבים עלינו להשקיע כדי להקים את המיזם?

    השקעה בחברת ביוביט, שמאפשרת למטופלים ניטור רפואי של מדדים גופניים חיוניים בביתם.

  • 2
    פעילות
    מה צפויים להיות התוצרים הישירים של המיזם?

    מטופלים מקבלים ייעוץ וטיפול רפואי מקצועי בזמן אמת.

  • 3
    תוצאות
    איך תיראה המציאות של קהל היעד הישיר?

    התגובה הרפואית המהירה והמדויקת מיטיבה את מצבם הרפואי של המטופלים ואף מצילה את חייהם.

  • 4
    אימפקט
    מה יהיה האימפקט ארוך הטווח על הסביבה, על החברה ועל הקהילה?

    שימוש נרחב במערכות לניטור רפואי מרחוק חוסך זמן, מאמץ ועומס עבודה בבתי החולים ומוביל לחיסכון ניכר בתקציבי בריאות.

דוח האימפקט של קרן מנומדין מפרט תאוריות שינוי של מיזמי אימפקט רבים ומגוונים.

צעד שני: שיטת מדידה

לאחר שהגדרנו את התהליך האסטרטגי שיוביל להשגת האימפקט שאליו אנחנו מכוונים, נבחר את המדדים שלפיהם נוכל להעריך את השגתו. שיטות מדידה בינלאומיות מוכרות מאפשרות מפרט מוסכם של מדדים חברתיים, סביבתיים וכלכליים להשגת היעדים השונים, מה שמאפשר סטנדרטיזציה בינלאומית מקובלת ובת־השוואה. במקרים שבהם שיטות המדידה הנהוגות לא מספקות מענה, אפשר לבנות מדדים בהתאם למיזם ולצורך המסוים.

אנחנו נוהגים לשלב יעדים ומדדים ממקורות שונים:

יעדי הפיתוח בר-קיימא של האו”ם (SDG)

יעדי הפיתוח הבינלאומי שקבע האו”ם (The UN Sustainable Development Goals) הם מקבץ של 17 יעדים המשמשים מסגרת לקידום פיתוח כלכלי, חברתי וסביבתי עולמי. יעדי הפיתוח מתייחסים לאתגרים כגון עוני ורעב, אתגרים בבריאות ובחינוך ואתגרים שעוסקים בהגנת הסביבה ובצדק חברתי. מיעדים אלה נגזרים 169 יעדי משנה. למדידת ההתקדמות לעבר השגת יעדי המשנה הללו, הוגדרו בעבור כל אחד מהם 4–1 מדדים הניתנים לכימות.

לדוגמה, במיזם תפירה לכל, תכנית הכשרה מקצועית בתפירה לנשים ממעמד כלכלי־חברתי נמוך באנגולה, הוצב מיגור העוני (יעד SDG מספר 1) כאחד מיעדי המיזם. להערכת ההתקדמות להשגתו, אנו משתמשים במדדים: השינוי שחל ברמת ההכנסה של המשתתפות; השינוי שחל בגישה של המשתתפות לשירותי בריאות, חינוך ורווחה. מדדים אלו מאפשרים לנו להעריך את יעילות התכנית ואת האימפקט שהיא מייצרת.

מדדי IRIS+

IRIS+ היא מערכת המציעה מדדי אימפקט אמינים ובני השוואה למדידה, לניהול ולייעול מגוון רחב מאוד של מיזמים. את המערכת מנהל ארגון הרשת הגלובלית להשקעות אימפקט GIIN, היא קלה לתפעול וזמינה לקהל הרחב ללא עלות.

במיזם א’עלאם, תכנית לקידום מנהיגות אזרחית ישראלית־דרוזית, אנחנו משתמשים במדד IRIS+ מספר 356 למדידת שיעור ההשמה של משתתפי המיזם בתפקידי השפעה בשירות הציבורי בישראל.

מדדים בהתאמה אישית

במקרים שבהם המדדים המוכרים והסטנדרטיים לא נותנים מענה מספק למדידת יעד אימפקט כזה או אחר, אפשר להגדיר מדד ייעודי למדידת ההתקדמות להשגת אותו יעד.

במיזם גלריית תמר גולן, אשר פועלת לקידום האומנות המקומית באנגולה, הגדרנו את “שיעור האומנים שהמשיכו בקריירה בתחום האומנות לאחר שהציגו בגלריה” כמדד לעומק האימפקט שיוצר המיזם.

צעד שלישי: איסוף נתונים

איסוף הנתונים הוא התהליך שבו אנו משיגים את המידע הדרוש לנו לצורך מדידת האימפקט. הנתונים יכולים להיות כמותיים או איכותיים, אובייקטיבים או סובייקטיבים ולהגיע ממקורות שונים, כגון דיווח עצמי של קהל היעד, ממצאים שאספה ההנהלה או דוחות ופרסומים של מכוני מחקר וגופים ממשלתיים. באופן כללי, ככל שמשלבים נתונים מסוגים וממקורות שונים, כך מצטמצם הסיכון לטעויות ומתקבלת תמונה מדויקת יותר.

איסוף הנתונים מתחיל במדידת בסיס (baseline), שמתקיימת טרם תחילת הפעילות כדי לאפשר השוואה. תקופה לאחר תחילת המיזם מתבצעת מדידת ביניים ועם תום המיזם, או לאחר תקופה ממושכת שהוגדרה מראש, מתבצעת מדידת הסיום.

צעד רביעי: ניתוח ממצאים והסקת מסקנות

הדרך שהחלה בגיבוש אסטרטגיית אימפקט והמשיכה בבחירת שיטת מדידה ובאיסוף נתונים, מובילה למדידת האימפקט שהמיזם יצר באמצעות ניתוח ממצאים והסקת מסקנות. בשלב זה יוצגו התוצאות הישירות שנמדדו בקרב קהל היעד הישיר של המיזם, יהיו אלה משתתפי תכנית התערבות או צרכני שירות, והתוצאות העקיפות, ובהן ההשפעה על תושבי האזור או על התוצר הלאומי של המדינה.

בקרן מנומדין בחרנו לבסס את מדידת האימפקט על מודל Impact Management Platform (IMP) – אחת השיטות הנפוצות למדידתו ולהערכתו של אימפקט חברתי וסביבתי. מודל ה־IMP נועד במקור למדידה של מיזמי השקעות אימפקט, אך על בסיסו פיתחנו מדד שמאפשר גם מדידה של מיזמי פילנתרופיה אסטרטגית. המדד האחיד מאפשר לנו להשוות בין מיזמים מסוג פעילות מסוים ובין מיזמים מסוגים שונים.

איך עובד מודל ה- IMP?

מודל ה-IMP מגדיר חמישה ממדים, כאשר כל ממד נחלק ל-2-4 תתי-קטגוריות, שהשפעתן עשויה להיות מכוונת או בלתי מכוונת, חיובית או שלילית. ממוצע הציונים של תתי־הקטגוריות משקף את ציון האימפקט הכולל של המיזם.

מדידת אימפקט: לא מדע מדויק, עדיין

אף על פי שתחום ניהול האימפקט מתפתח במהירות, עדיין לא פותחה מערכת מדויקת למדידת אימפקט. מדידה של תהליכים רחבים ומופשטים כמו שינוי חברתי, כלכלי או סביבתי עלולה להיות מורכבת, בייחוד אם הנתונים מבוססים על מידע סובייקטיבי שמקורו בחוויה אישית של המעריך, ברגשותיו ובפרשנותו. לכך נוספת העובדה שהאימפקט הממשי של מיזם יכול לבוא לידי ביטוי גם שנים מאוחר יותר. נוסף על כך, מיזמים כלכליים, חברתיים וסביבתיים עשויים להיות שונים זה מזה עד מאוד, וכך מלאכת יצירת סולם מדידה אחיד שמתאים לכולם היא מורכבת במיוחד.

עם זאת, מדובר בתהליך. כקרן שהוקמה במטרה להפוך את העולם למקום טוב יותר, אנחנו גאים להשתתף במאמץ הגלובלי החשוב לפיתוח שיטות מחקר ומדידת אימפקט. באמצעות מעקב מתמשך, למידה, עדכון ושיפור מתמיד של המיזמים החברתיים, הסביבתיים והכלכליים שבהם קרן מנומדין מעורבת, ובעבודה צמודה עם ארגונים ציבוריים, חברות פרטיות, עמותות ללא מטרות רווח וממשלות, אנחנו פועלים כל העת לפתח פתרונות שיסייעו במסע לקידום התחום החשוב הזה.

מה זה אימפקט?

המושג “אימפקט” מתייחס לשינוי משמעותי שנוצר על ידי פעולה, אירוע או מצב, על חיי בני אדם או על הסביבה. האימפקט יכול להיות כלכלי, סביבתי או חברתי, קצר טווח או ארוך טווח. הוא עשוי לבוא לידי ביטוי באופן מיידי או לאחר תקופה ממושכת, והוא תלוי בתרבות ובהקשר.