המחזור הרביעי של תכנית המנהיגות הדרוזית אעלאם עומד לצאת לדרך

בשבועות הקרובים, ייצא לדרך המחזור הרביעי של תכנית אעלאם, תכנית מנהיגות לשילוב צעירים וצעירות דרוזים במוקדי קבלת ההחלטות הלאומיים. “תוכנית המנהיגות אעלאם (أعلام, ‘דגלים’) היא אחת התוכניות הראשונות שגיבשנו בקרן מנומדין,” אומרת ד”ר מירב גלילי, מנכ”לית הקרן, המתמחה בפיתוח והטמעת מפות דרכים לאומיות ובהובלת תהליכים מרובי שותפים שיוצרים שינוי חברתי־כלכלי ברמה הלאומית. התוכנית פותחה בשיתוף פעולה עם הנהגת העדה הדרוזית, מרכז מעשה והמרכז למורשת הדרוזים בישראל. לפני כשנה חבר לתוכנית גם משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, והיא מתהווה לכדי תוכנית לאומית.

במקביל, העניק לאחרונה נשיא קרן מנומדין חיים טייב מלגות סיוע לסטודנטים דרוזים המשרתים במילואים. האירוע הוקדש לזכרם של גיבורי העדה שנפלו בהגנה על המולדת ונערך בראמה בהשתתפות המשפחות הגאות, אחים לנשק, מהם נפצעו בקרבות ומשפחות שכולות. הענקת המלגות מאת קרן מנומדין והמוסדות הציוניים הבכירים בישראל – ההסתדרות הציונית העולמית, קרן קיימת לישראל, המועצה הציונית בישראל והקונגרס הישראלי – היא חלק מתוכנית מקיפה שמפעילה מנומדין עם מנהיגי הקהילה הדרוזית ומוסדות הקהילה לחיזוק הדור הצעיר.

משוויון בנטל לשוויון הזדמנויות

בין העדה הדרוזית לחברה הישראלית נרקמה במשך שנים רבות ברית אחים ורעוּת. שותפות זו, שהחלה עוד לפני קום המדינה, עמדה במבחנים רבים לאורך השנים והוכיחה את עוצמתה. את עוצמותיה ותרומותיה של האחווה שנוצרה בשדה הקרב ובלחימה משותפת, אנו שואפים להביא גם לתחומי חיים נוספים.

“לפני כחמש שנים נפגשנו, הנהלת קרן מנומדין ומנהיגי הקהילה הדרוזית, במטרה לחשוב יחד על מיזם שיתמקד בקהילה היקרה הזו,” מספר טייב. “מתוך השיחות הבנו שקיים פער עצום בין המחויבות העמוקה של הקהילה הדרוזית למדינה ובין הייצוג שלה בעמדות בכירות במוקדי קבלת ההחלטות. שמענו עד כמה חשוב לקהילה הדרוזית לטפח מנהיגות אזרחית שתפעל לצד המנהיגות הרוחנית של העדה ועד כמה קריטי לחזק את הרשויות המקומיות הדרוזיות כדי לעודד את הצעירים להישאר לגור ביישוביהם ולהשפיע על עתידם. רק כך תוכל הקהילה הדרוזית לצמוח ולהתפתח, תוך שמירה על מסורתה ותרבותה גם בדורות הבאים.”

חיזוק החוסן של הפסיפס החברתי הישראלי  

תוכנית אעלאם נתפרה בהתאם לייחודה, ליעדיה ולאתגריה, של החברה הדרוזית, העוברת תהליכי מודרניזציה מואצים. תכליתה לשלב ולקדם צעירות וצעירים דרוזים מוכשרים בשירות הציבורי – המקומי, האזורי והארצי – שבו טמונות הזדמנויות רבות להתקדם לעמדות מפתח ולהשפיע על העדה הדרוזית ועל החברה הישראלית בכלל. למחזורים הראשונים של התוכנית אותרו כמה עשרות צעירים וצעירות דרוזים, שבלטו ביכולותיהם הגבוהות וברצונם העז להוביל את העדה הדרוזית קדימה. הם השתלמו בסדנאות, יצאו לסיורים ולמפגשים עם דמויות בציבוריות הישראלית, הם נחשפו לשירות הציבורי ולפוטנציאל הטמון בו להשפיע ולהוביל שינוי. התוצאה לא אחרה לבוא, וכ־50% ממשתתפי התוכנית מכהנים היום בתפקידים ציבוריים בארגוני המגזר השלישי או בשלטון המקומי והארצי. חלקם אף השתלבו במסלולי קריירה בשירות הציבורי דרך תוכניות יוקרתיות, כגון צוערים לשלטון מקומי.

“לאחר מספר מחזורים מוצלחים, זכינו להישג משמעותי: הממשלה אימצה את תוכנית אעלאם ומשרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי הפך שותף שלנו, גם במימון, מה שמאפשר להרחיב את התוכנית ואת האימפקט שלה באופן רוחבי ברשויות השלטון. הצטרפותו של משרד ממשלתי הופכת את מפת הדרכים שלנו לתוכנית לאומית של ממש, שרק תלך ותתרחב,” מצהירה ד”ר גלילי, “והאימפקט הצפוי הוא דו־סיטרי – הוא יחזק את הקהילה הדרוזית אך גם את החברה הישראלית כולה, משום שאין ספק שהחברה הדרוזית היא משאב לאומי שפוטנציאל התרומה שלו לא ממומש.”

תת-ייצוג במוקדי ההשפעה

קצת נתונים על העדה הדרוזית משתקפים מתוך מחקר ותהליך מדידת אימפקט שערכו מנומדין ושותפיה: שיעור הזכאות לבגרות בחינוך הדרוזי גבוה בהרבה מזה הארצי, 82.2% לעומת 69.9% בשנת תשע”ח (2017–2018), בהתאמה; כ־40% מבוגרי התיכון הדרוזים ממשיכים תוך שמונה שנים ללימודי תואר ראשון. אבל, בשוק העבודה, שכרם הממוצע נמוך לעומת החברה היהודית, אצל גברים שכירים ב־26% ואצל הנשים בכ־46%. אם נתמקד בשירות הציבורי, על פי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מאפריל 2024, שיעור הגברים הדרוזים המשרתים בצה”ל בשנים 2020—2021 עמד על 68.2% ואחוז הנשים הדרוזיות שמתנדבות לשירות לאומי־אזרחי הוא מהגבוהים בארץ ועומד על 46.8%, שני רק להתנדבות נשים במגזר היהודי ממלכתי־דתי. בצבא, מטפסים הצעירים הדרוזים לדרגות פיקוד בכירות, ונוכחותם של בני ובנות העדה הדרוזית בולטת גם בשירותי הבריאות ובתחומי החינוך וההוראה. ואולם, על אף היכולת המוכחת להוביל ולהנהיג, בעת הזאת, שיעור הנושאים בתפקידים בדרג הביניים והבכיר בשירות המדינה מבני העדה הדרוזית נמוך הרבה משיעורם באוכלוסייה.

בהשפעתו המהותית של השלטון המקומי על התושבים ועל החברה כולה, אנו שבים ונוכחים מאז שבעה באוקטובר. כחודש לאחר מכן, בנובמבר 2023, נכנס בהא קבלאן לתפקיד מנהל תוכנית אעלאם. בהא (33, נשוי ומתגורר בבית ג’ן) הגיע לתפקיד לאחר 11 שנים בשירות הציבורי. בתפקידו האחרון, הקים וניהל את מחלקת הנכסים וההתקשרויות בעיריית מע’אר, הניע פרויקט דיגיטציה בעירייה וניהל תקציבים ופעילות של 30–40 מיליון ₪ בשנה. קבלאן, יחד עם קרן מנומדין, הוביל תהליכי מחקר, חשיבה ופיתוח מעמיקים על מנת לטייב את התכנית. “מצאנו שהשלטון המקומי, במיוחד בפריפריה, הוא הפלטפורמה המשפיעה ביותר על האזרח. המנגנון העירוני הוא הראשון שפוגש את האזרח בעת מצוקה ולבעלי תפקידי מפתח בשירות הציבורי יכולה להיות השפעה מתמשכת, ולעיתים מכרעת, על התושבים,” הוא אומר, “לכן החלטנו שהמחזור החדש יתמקד בצעירים וצעירות מוכשרים שכבר עובדים ברשויות המקומיות הדרוזיות, לתת להם כלים שיאפשרו להם לספק לתושבים שירותים טובים יותר ולקדם מיזמים שיובילו לפיתוח חברתי וכלכלי ארוך־טווח.

“בנוסף, במחקר המשך מצאנו שכל משתתף שלנו משפיע בממוצע על 3–4 קולגות בתוך הרשות,” מציין קבלאן, “סיימנו את המחזור השלישי עם 17 בוגרים ובוגרות, החשבון פשוט.”

אימפקט כלל־ארצי

המחזור הרביעי בפתח, כאמור, ותוכנית אעלאם ממוקדת בצעירים וצעירות שעובדים ברשויות הדרוזיות, קיבלו המלצות ממנהליהם ועברו תהליך מיון קפדני. התוכנית כוללת 18 מפגשים אינטנסיביים של יום שלם, המתקיימים במרכז מעשה בעכו, המשתתפים יוצאים לסיורים במועצות מקומיות ובאשכולות אזוריים, נפגשים עם נושאי משרות ציבוריות ברשויות דרוזיות ולא דרוזיות ועם דמויות מפתח בציבוריות הישראלית וגם מבקרים בכנסת ישראל. בסמינרים המרוכזים לומדים המשתתפים פיתוח מיומנויות, כגון ניהול זמן ותקשורת בין־אישית; פיתוח מנהיגות; ניהול תקציבים ואנשים; דיגיטציה ואיסוף מידע מתמיד; סוגיות במשפט ובפיתוח כלכלי מקומי, קידום יזמות וחדשנות; יצירת שיתופי פעולה בין השלטון המקומי, האזורי והארצי ועוד.

על נורה ח’יר (36, נשואה ואמא לשלושה), המליצו בהנהלת המועצה המקומית פקיעין, שבה היא מנהלת את המרכז לגיל הרך. נורה מנהלת צוות מגוון ובו גם מטפלות במקצועות פרא־רפואיים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק ומדריכות העשרה, האמונות על איתור, טיפול והעשרה לילדים מגיל לידה עד תשע עם עיכוב התפתחותי מוטורי ושפתי. “התפקיד שלי מאוד מאתגר, ותוכנית אעלאם באה בדיוק בזמן,” היא מספרת. “קיבלתי תמיכה מקיפה בכל הקשור לניהול כוח אדם, למדתי קבלת החלטות מבוססת נתונים והישגים, וחשוב מכך – אני מרגישה שקיבלתי כלים לגיוס תמיכה ומשאבים ליוזמות חדשות. כאמא למתבגרת ולשני תינוקות, שעובדת במשרה מלאה עם המון אחריות, לא היה לי קל להגיע למפגש בכל שבוע, אבל הכלים, התמיכה של הקבוצה והנטוורקינג שהתפתח, גם עם המרצים בתוכנית, תורמים לי מאוד. התוכנית חיזקה את המוטיבציה שלי להמשיך ולהתקדם בשירות הציבורי. היא הראתה לי כמה השפעה יכולה להיות לעבודה שלנו על חיי התושבים ואיך מנהיגות עם ערכים נכונים יכולה לשנות מציאות. בעקבות התוכנית אני מרגישה מחויבת לשיפור השירות הציבורי ולהובלת שינויים חיוביים.”

מברית הדמים לברית החיים

במלחמת חרבות ברזל נפלו לוחמים ומפקדים בני העדה הדרוזית, המונה בסך הכול כ־149,000 איש ואישה. בטרגדיה שפילחה את לב האומה כולה, נטבחו 12 ילדים וילדות בני הקהילה בעודם משחקים במגרש כדורגל במג’דל שאמס. האירועים הכואבים שבו והעלו את סיפורה של העדה הדרוזית אל סדר היום.

“נדמה שעתידה של המדינה תלוי ביכולתנו להתעלות מעל ההבדלים והפערים ולבנות אחדות שגם נותנת ביטוי לייחוד של כל מרכיביה,” מסכם חיים טייב. “באמצעות אעלאם ותוכניות לאומיות נוספות שקרן מנומדין מקדמת, אנחנו בונים בימים אלה עתיד טוב יותר בעבור מדינת ישראל. חברה ישראלית שבה כולם שותפים בקביעת סדר היום החברתי והלאומי בכל תחומי החיים היא חברה שיש לה חוסן וכל הפרטים שבה מרגישים מחויבות לעתידה.”