קרן “פונדסאו” משיקה מרכז קהילתי חדש וייחודי בלואנדה
עשרות אורחים מישראל ומאנגולה השתתפו באירוע חנוכת מתחם הפעילות החדש של הקרן המקומית “פונדסאו – תרבות ואמנות” באנגולה. עם האורחים המכובדים נמנו גם חיים טייב, נשיא קרן מנומדין, וז’ואאו פדרו דה-קונצ’ה לורנסו, מזכיר המדינה של אנגולה לתחום התרבות.
קרן מנומדין, חברת מיטרלי והנהלת הפונדסאו חנכו מתחם פעילות חדש באזור האילייה בלואנדה. המתחם הוא מרכז קהילתי ראשון מסוגו באפריקה, הבנוי על פי מודל של מתנ”ס ישראלי ומיועד לפעילות חינוכית בלתי פורמלית, להעצמת ילדים, נוער, אנשים צעירים ונשים באמצעות אמנות, מוזיקה ופעילויות תרבות עשירות. חללים ייעודיים נבנו בו בעבור פעילויות התרבות, וכן מרחב לפעילות קהילתית ומתחם להנהלת הקרן המקומית. נוסף על כך, הוקם במרכז גם אמפיתיאטרון חדש, ובו 300 מושבים, שבו נערכים אירועים ומופעי תרבות, כגון קונצרטים והצגות; וכן ספרייה וכיתת מחשבים, שבה נערכים קורסים בסיסיים ללימוד יסודות המחשב, בהובלתו של צוות מתנדבים.
כ-350 ילדים ונערים, חברי הקהילה המקומית, רשומים לפעילויות המרכז, ועשרות חברים נוספים נהנים מפעילויות הקרן. חיים טייב, נשיא קרן מנומדין ומייסד הפונדסאו, אמר בטקס חנוכת המרכז “מאז 2006 אנחנו תומכים בתרבות, אמנות וחינוך לצעירים באנגולה מתוך הבנה כי תחומים אלו הם הבסיס לחיים שלנו כבני אדם. אני מתרגש מאוד לראות את הפעילויות הניתנות לילדים ולמשפחותיהם ואת האפשרויות שנפתחות בפניהם בזכות כך. בהסתכלות לאחור ולעתיד, אנחנו מאושרים מההזדמנות ומהעבודה הנעשית כאן, שכבר השפיעה ישירות על חייהם של יותר מ-5,000 ילדים מקומיים במהלך שנות הפעילות עד כה.” טייב הוסיף כי בתקופה הקרובה תתחיל הקרן לקיים פעילות דומה גם בעיר הואמבו.
ז’ואאו פדרו דה-קוצ’ה לורנסו, מזכיר המדינה לתחום התרבות, ייצג את שרת התרבות באירוע ובירך את צוות הקרן על הפעילות התורמת לפיתוח החברה והקהילה באנגולה. לורנסו עצמו היה עד לפעילות הקרן בשנים האחרונות ואמר כי משרד התרבות שמח לתמוך בקרן בדרכה להשגת יעדיה החברתיים ולאפשר שיתופי פעולה בין מיזמיה השונים למוסדות המדינה. “בפעילות הקרן ניכרות אחריות והכלה חברתית, כאחד,” הדגיש לורנסו בדברים שנשא בטקס.
קרן הפונדסאו הוקמה בשנת 2006 בלואנדה, בירת אנגולה. המרכז הקהילתי של הקרן, שנמצא בלב שכונת מגורים, מאפשר לקיים מיזמים מגוונים, הנוגעים בדרך הוליסטית בחייהן של כל שכבות האוכלוסייה המקומית. אמנות היא הכלי שמאפשר לקרן להעניק טיפול עמוק ולסייע בהתמודדותה של האוכלוסייה המקומית עם מצוקות חברתיות רבות.
ילדים וילדות, נערות ונערים, נהנים ממגוון פעילויות; הם לומדים ציור ופיסול, יצירה בחומרים ממוחזרים, בנייה בעץ, קריאה וכתיבה, וגם ריקוד. הם מטפחים גינה קהילתית, שבה ניתן דגש בעבודה משותפת וביתרונות שטמונים בגידול עצמאי של מזון אורגני ובריא. הקרן פועלת גם להעצמת נשים והקימה קואופרטיב, הפועל במרכז, ובאמצעותו קבוצות נשים מקומיות רוכשות השכלה ומקצוע, מיומנות תפירה וידע עסקי, בין היתר, בתחומי שיווק וניהול כספים ומלאים. מטרת ההכשרה היא לאפשר לנשים להקים עסק עצמאי משלהן. ואכן, 25 נשים שלמדו בקואופרטיב הקימו עסק משותף לתפירה ולהפצה של מוצרים.
מיזם ותיק נוסף של הקרן הוא הגלריה לאמנות על שם תמר גולן ז”ל, שגרירת ישראל הראשונה באנגולה. הגלריה הוקמה בשנת 2014 בהוקרה לאהבתה הגדולה לאנגולה, לתרבותה ולעמה; והיום, היא אחת החשובות בלואנדה ומציגים בה הבולטים שבאמני אנגולה. הגלריה היא קרש קפיצה, ובעזרתה הפכו צעירים רבים לכוכבים בשמי התרבות והאמנות באנגולה ובעולם. בהיותה עסק חברתי, את מרבית הכנסותיה מקבלים האמנים המציגים בה, והיתרה משמשת לעריכת פעילויות משותפת לילדים ולנוער בהנחיית האמנים. נעמה מרגלית, מנהלת קרן פונדסאו בשנים האחרונות, מספרת בגאווה כי יותר מ-20 אמנים ידועים באנגולה החלו את דרכם המקצועית בגלריה וכ-2,300 ילדים משכונות האזור ומבתי היתומים באנגולה ביקרו בגלריה מאז הקמתה.
“הפעילות שלנו מתרחשת גם מחוץ למרכז,” מספרת נעמה, “אנשי הצוות יוצאים בכל שבוע לפארקים העירוניים ופוגשים שם ילדים החיים ברחוב, תופעה נפוצה במציאות החיים בלואנדה. למרבה הצער, ילדי הרחוב הם רבים ורובם מכורים לסמים שונים, בעיקר לנפט. לעתים מדובר בילדים ובילדות צעירים מאוד, שחיים בתנאים קשים כל כך: בלי בית לחזור אליו, בלי כסף או אוכל, בלי אמא או אבא.” במיזם, שנקרא “שעה של מוזיקה”, אנשי הקרן פוגשים את ילדי הרחוב, מגישים להם ארוחה קלה ועורכים עמם פעילויות מוזיקליות, ריקוד, הרצאות ושיעורי יסוד. “במקרים שבהם יש צורך, אנשי הקרן דואגים לפינוי ילדים ונערים לבתי חולים ומחפשים מסגרות, כמו בתי יתומים, לילדים צעירים. כשהדבר אפשרי, אנו משיבים אותם חזרה אל חיק משפחותיהם,” מתארת נעמה. בשנה האחרונה התחילה הקרן מיזם המשך והיא מלווה קבוצת נערים שחיים ברחוב. “המטרה שלנו היא להקנות להם השכלה וידע בסיסיים, שיאפשרו להם לצאת לדרך טובה יותר ולבנות לעצמם עתיד מספק יותר. יצירת המשכיות והעצמתם של אנשי הקהילה הן ללא ספק מהמטרות הראשיות העומדות לנגד עיני בעבודתי,” מספרת נעמה בהתרגשות על העשייה ועל עובדי הצוות המקומיים, “רבים מהם היו חניכים בפעילויות הקרן והיום הם שותפים חיוניים בהרחבת הפעילות לעוד ועוד מעגלים בקהילה ולטיפוחם של הדורות הצעירים.”