המיזם החברתי לשילוב חרדים במשרות מובילות בהייטק

שילוב חרדים בתעשיית ההייטק בישראל עשוי לחולל אימפקט חברתי וכלכלי עמוק וארוך טווח. אפיק הפרנסה המכובד שקריירה בתחום יכולה להציע יתרום להעלאת רמת החיים ולהזדמנויות שייפתחו בפני החרדים ובפני ילדיהם. מהבחינה החברתית, שילוב חרדים בהייטק צפוי לתרום לחיזוק החוסן החברתי של מדינת ישראל, כשעבודה משותפת עשויה לסייע להפחית את המתחים המתגלים לעיתים בין הקבוצות השונות באוכלוסייה. וכמובן שגם חברות ההייטק יצאו נשכרות מהמהלך, כשיזכו בתוספת עובדים איכותיים ובעלי מוסר עבודה גבוה.

על פי דוח של ארגון קמא-טק, המקדם תעסוקת חרדים במגזר ההייטק בישראל, והאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI, למרות שמאז שנת 2014 חל גידול משמעותי בשיעור העובדים החרדים בהייטק, בשנת 2021 הוא עומד על כ-3% בלבד. הקושי בהעלאת אחוז התעסוקה של חרדים בהייטק נגרם ממגוון רחב של סיבות, כשפערים בהכשרה טכנולוגית מתאימה ודעות קדומות מצד המעסיקים הן הבולטות שבהן.

“החלטנו לשנות את המצב”

“את הפעילות לשילוב חרדים בהייטק התחלנו לפני כ-8 שנים”, מספר משה פרידמן, ממייסדי עמותת קמא-טק, “באותה תקופה הנוכחות של החרדים בהייטק הייתה מאוד נמוכה והחלטנו לשנות את המצב”.

קמא-טק החלו בארגון כנסים ואירועים כדי להעלות את המודעות בקרב צעירים וצעירות חרדים להזדמנויות הטמונות בעבודה בעולם ההייטק, תוך שמירה על אורח חיים חרדי למהדרין. הם יזמו תכניות הכשרה טכנולוגית ייעודיות עבור הקהל החרדי בשיתוף פעולה עם חברות ההייטק הגדולות ועם גופים ממשלתיים, ובמקביל פעלו מול חברות ההייטק כדי להעלות את הביקוש לעובדים מהמגזר החרדי. בנוסף, הם פעלו לטיפוח יזמים חרדים שרצו להקים חברות סטארטאפ. “היום, בזכות קמא-טק, פועלות בישראל כ-60 חברות הייטק שהוקמו על ידי יזמים חרדים, בשווי מיליארדי דולרים”, הוא מספר בגאווה.

“הבנו את הפוטנציאל”

פעילות קמא-טק עוררה תשומת לב רבה בתקשורת והובילה להיענות, הן מצד החרדים והן מצד חברות ההייטק. “כבר מספר שנים קודם לכן החל משרד הכלכלה להפעיל תוכניות הכשרה טכנולוגית ייעודיות לאוכלוסייה החרדית במסגרת מה”ט, המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית”, ממשיך פרידמן, ” ראינו שכ-10% מתלמידות הסמינרים החרדיות בוחרות ללמוד בתוכניות הללו, ורבות מהן אכן השתלבו בהייטק, אך בתפקידים שוליים יחסית ובשכר הנמוך בכ-25% מממוצע שכר הנשים הלא חרדיות בהייטק”.

קמא-טק מצאו שהחסם העיקרי שמונע מהנשים החרדיות להגיע למשרות הכי טובות בחברות הכי טובות הוא פערים בהכשרה ביחס למסלולים האקדמאים באוניברסיטאות. “הבנו את הפוטנציאל, והתחלנו לחשוב איך לעדכן את ההכשרה בסמינרים של מה”ט, כך שיובילו להשמות איכותיות יותר”, הוא מספר. וכך, לפני כ-4 שנים הם הקימו את חברת אקסטרא-טק – חברת השמה עסקית, שמתמחה בהכשרה טכנולוגית ובהשמת חרדים במקצועות ההייטק.

שיעור השמה מדהים

חברת אקסטרא-טק פועלת במודל הכשרה חדשני, שמותאם לצרכי הקהל שלה. הלימודים מתבצעים בקורסים אונליין, בלו”ז גמיש, כשתוכנית הלימודים מותאמת לצרכי השוק וכוללת הרצאות מהאוניברסיטאות המובילות בעולם, אשר משודרות בווידאו. “לכל תלמידה שלומדת 1,300 שעות במסגרת מה”ט הוספנו 700 שעות שלנו, שמביאות אותה לרמה של בוגרת מדעי המחשב באוניברסיטה”, מסביר פרידמן, “מבין 2,000 הבוגרות בכל שנה, נבחרות 150-200 התלמידות המצטיינות להשתתפות במסלולי הכשרה אינטנסיביים המכונים ‘בוטקאמפים’, שיזמנו בשיתוף חברות הייטק מובילות, אשר ממוקד בהכשרה מותאמת לצרכים של אותן חברות”.

היום חברת אקסטרא-טק מפעילה כ-20 בוטקאמפים בשיתוף חברות ההייטק הגדולות והמובילות בעולם, ובהן גוגל, אפל, מייקרוסופט, סיסקו, ווסטרן דיגיטל, קואלקום, אמאזון, אינטל ועוד. המודל העסקי של אקסטרא-טק בנוי כך, שלמרות שהחברות לא מחויבות לקלוט את הבוגרות לעבודה, ההכשרה הממוקדת מקנה להן יתרון במועמדות לתפקידים באותן חברות. “בכל מחזור נבחרות כ-10% מהסטודנטיות להמשיך לבוט-קאמפים בהובלת חברות ההייטק”, ממשיך פרידמן, “עבור המועמדות שמתקבלות לעבודה, חברות ההייטק משלמות דמי השמה”. האסטרטגיה העסקית של אקסטרא-טק הוכחה כמוצלחת ביותר, עם שיעור השמה מדהים שנע בין 80% ל-90%!

“התחברנו למטרה החשובה”

אחת המשקיעות הבולטות בחברת אקסטרא-טק היא קרן ההשקעות האנגלית Si3 (Social Impact Investments in Israel) של ארגון UJIA, אשר משקיעה במיזמים רווחיים שמקדמים מטרות חברתיות בישראל. בוועדת ההשקעות של Si3 חברה גם קרן מנומדין.

“התוודענו לחברת אקסטרא-טק במסגרת השתתפותנו בוועדת ההשקעות של קרן ההשקעות Si3”, מספרת מירב גלילי, מנכ”לית קרן מנומדין. “התחברנו למטרה החברתית והכלכלית החשובה שלהם, לשלב חרדים בתפקידים מובילים בעולם ההייטק הישראלי באמצעות שיתופי פעולה עם חברות הייטק, תוכניות הכשרה ייעודיות והשמה, ואהבנו את המודל העסקי שלהם, שהוא רווחי ולכן מהווה פתרון בר-קיימא. לכן, בנוסף להשקעה המקורית שלנו דרך Si3, החלטנו להשקיע בהם גם בהשקעת הון ישירה”.

“משנים חיים של אנשים”

“הפעילות שלנו מרגשת ומשנה חיים של אנשים”, מספר אבריימי, גם הוא ממייסדי קמא-טק, “הנה סיפור אחד מיני רבים”.

“ערב אחד, לאחר הרצאה של משקיע מקרן הון סיכון מובילה בפני אולם מלא וגדוש של יזמים חרדים, ירדתי לחניון כדי ליסוע הביתה, אך כשהגעתי לאוטו גיליתי שהכובע שלי לא איתי ועליתי בחזרה למשרד.  במעלית מהחניון עלה איתי אברך חסידי, שזיהיתי כי הוא נצר למשפחת אדמו”רים מפורסמת. זכרתי שראיתי אותו קודם בהרצאה והתעניינתי מה הביא אותו אלינו”.

“הבחור סיפר לי שהוא מתכנת במקצועו, האקר, ושהגיע להרצאה כדי להרחיב את האופקים”, הוא ממשיך, “הוא סיפר שהוא למד לתכנת לבד, מכיר כמעט את כל השפות, עם 3 שנות ניסיון. אבל אז הוסיף שהוא שוקל לעזוב את הענף כי המשכורת שלו נמוכה מאוד”.

“שאלתי אותו כמה הוא מרוויח, והוא ענה ’31’. כשהתחלתי להסביר לו ש-31 אלף שקל זה שכר סביר ל-3 שנות ניסיון, הוא מיד קטע אותי ‘לא…31 שקל. לשעה'”.

“הייתי המום. מיד שלחתי הודעה לאחד המגייסים שאני מכיר בחברת הייטק מדהימה, הושבתי את האברך על כיסא מול מחשב וכעבור כמה דקות העלו אותו לראיון בזום. זמן קצר לאחר מכן קיבלתי הודעה מהמראיין שהאברך התקבל לעבודה מיידית, בשכר קרוב ל-31 שמגיע לו”.

“והכובע? כשירדתי לאוטו גיליתי אותו על מושב הנהג”.