הקונגרס הישראלי באירוע השנתי השני: “מסכימים על עתיד ישראלי”

מאות התכנסו לערב הגאלה השנתי השני של הקונגרס הישראלי, שהתקיים בסימן “מסכימים על עתיד ישראלי”. בערב הגאלה וביום הדיונים שלאחריו, השתתפו, בין היתר, חיים טייב, פרופ’ אריה צבן, יצחק (בוז’י) הרצוג, עו”ד דליה רבין, השייח’ מוופק טריף, פרופ’ אליקים רובינשטיין, פרופ’ יפה זילברשץ, משה ליאון, כרמל שאמה הכהן ואחרים.

מדינת ישראל הוקמה כמדינה יהודית ודמוקרטית, וערכים אלו הם שעומדים בבסיסה עד היום. צמד המילים הזה הופך את ישראל לאחת המדינות המורכבות בעולם, והפסיפס האנושי והתרבותי שלה מייצר אתגרים רבים. כדי לענות על המורכבות ועל האתגרים הללו הוקם הקונגרס הישראלי, מיזם חברתי משותף לקרן מנומדין ולאוניברסיטת בר-אילן, המופעל על ידי “המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי” בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן. מטרת המיזם היא לשנות את השיח הציבורי בישראל ולהפחית את המתחים בחברה הישראלית.

את הקונגרס הישראלי ייסדו יחדיו אנשים מעולמות האקדמיה, העסקים והעשייה הציבורית, המאמינים כי המפתח לגישור על המתח היסודי הטמון בזהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית הוא שיח ציבורי פרודוקטיבי, המשתמש בכלים יישומיים של גישור ויישוב סכסוכים. על פי המתודה הייחודית, שיח פרודוקטיבי שכזה יאפשר בניית מערכת של הסכמות כבסיס לפתרון קונפליקטים חברתיים. המודל, שמיושם ונבחן הלכה למעשה במועצות ההסכמה הפועלות בקונגרס, הוא הבסיס לדיונים ולשיח בין מגזרים במצבי חיכוך והוא שיאפשר בניית הסכמות בסוגיות שבמחלוקת, כדי להבטיח את קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית.

“זוהי הדרך של החברה הישראלית להגשים את המשימה, בבניית האחדות ובאהבת חינם,” אמר חיים טייב, נשיא קרן מנומדין ונשיא ומייסד הקונגרס הישראלי בערב הגאלה, שפתח את האירועים. הוא הזמין את קהל הנוכחים להצטרף לקונגרס הישראלי ולפעול, כי “הפתרון,” לדבריו, “יגיע מאתנו.”

בערב זה, שהתקיים במרכז יצחק רבין, השתתפו מאות חברים ונציגי מוסדות ציבוריים, ארגונים חברתיים וחברות עסקיות. יצחק (בוז’י) הרצוג, חיים טייב, פרופ’ אריה צבן, עו”ד דליה רבין והשייח’ מוופק טריף נשאו דברים באירוע וסיפרו על החיבור האישי שלהם לקונגרס ועל תמיכתם במיזם ובפעילותו.

“מדד ההסכמות”, שפיתח הקונגרס ועוסק בלכידות החברה הישראלית, הוצג בפעם הראשונה באירוע. המדד נבנה על בסיס תוצאות של מדגם, שבו השתתפו יותר מ-2,400 איש ואישה מכל קשת האוכלוסייה במדינת ישראל, מהם 83% יהודים ו-17% ערבים מוסלמים, נוצרים ואחרים. ממצאיו של המדגם, שנערך בשפה העברית והערבית, הראו כי החברה הישראלית היום מפולגת מאוד, אולי אף יותר מתמיד. אולם לצד זאת, ישנה גם תקווה רבה, שכן בכל הסוגיות שבמחלוקת שהועלו במדגם: תחבורה בשבת, חוק הלאום, מסתננים-פליטים – רוב הישראלים חושבים שאפשר להגיע להסכמות וכי הם בשלים לפשרות. חיים טייב אמר כי החלום שלו הוא שמיזם הקונגרס הישראלי יתרחב לזירות נוספות ויהפוך להיות “בית ישראלי להסכמות”, כזה שכל אחד ואחת יראו בו פלטפורמה לעשייה בנושאים חברתיים. יו”ר הנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל, יצחק (בוז’י) הרצוג, תמך ואמר כי הוא רואה חשיבות ואחריות רבות לקיומו של שיח חברתי מתמשך בכל נושא שהקונגרס יעסוק בו.

הקונגרס הישראלי: פרופ’ אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן ופרופ’ אליקים רובינשטיין, ויו”ר הפורום המייעץ של הקונגרס.

באירוע הקונגרס השנה הוצגה פעילותה של מועצת ההסכמות הראשונה, שעסקה בנושא יהדות במרחב הציבורי. לדברי עו”ד גלעד וינר, מנהל הקונגרס הישראלי, הבחירה בנושא זה תואמת את חזון הקונגרס – הדיון בסוגיות רגישות של דת ומדינה, המציפות את המורכבות הקיימת באגפים השונים של החברה. במהלך השולחנות העגולים ודיוני המועצה, עלו חששות שונים, המרכזי שבהם והמשותף לכולם היה החשש מפגיעה בזהות. חשש זה היה עשוי להוליד חוסר אמון והסתגרות ולהגביהה את החומות בין הקבוצות השונות במקום להנמיכן, אולם היישום המתודי של שיח כן, מכבד ופתוח מנעו זאת. פרופ’ אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, התייחס לדברים אלו ואמר כי זוהי ההזדמנות לשים את הדברים החשובים על דף אחד ולהגיע להסכמות, “כי יחד כולנו נצליח לעשות כאן שינוי.”

עו”ד ארנה ברדיצב-לב ועו”ד ניצה נבון, מנחות מועצת ההסכמות הראשונה, אמרות כי תהליך בניית הסכמות הוא תהליך של שיח ומשא ומתן רב-משתתפים, שמטרתו היא יצירת הסכמות בנושאים מרכזיים שעל סדר היום. התהליך נועד ליצור מכנה משותף רחב ככל האפשר בין משתתפים בדרך של שיח, ולאפשר למשתתפים לגבש פתרונות מוסכמים, מבוססי תפיסת עולם של “win-win”. שלבי התהליך כוללים הרכבת קבוצת הסכמות, מפגשים מונחים על ידי מגשרים, בחירת סוגיות לדיון, גיבוש הסכמות עקרוניות, שיתוף הציבור וקבלת הערות, גיבוש הסכמות מפורטות ושיתוף הציבור בשנית לפני הצגת ההסכמות לפני מקבלי ההחלטות.

נציגי המגזרים השונים שהשתתפו במועצת ההסכמות הראשונה פועלים כדי להנגיש את ההסכמות בציבור הכללי ומיישמים את התובנות בפעילותם העתידית. אחת ממטרות המועצה היא לקיים מודל להנחלת שיח מכובד, כזה שאפשר להטמיע גם בקרב המשתתפים בציבור הרחב. מירי שלם, מנכ”לית המכון לאסטרטגיה ציונית ותנועת “זכויות אדם כחול לבן” סיפרה כי לתחושתה, לא יצאה למסע שיש לו מסלול מתוכנן וסוף ברור, אלא מסע מרובה משתתפים עם נקודת התחלה אחת ונתיבים רבים. “היום אנחנו מבינים שצעדנו בשבילים שבהם הלכו פחות, שבילים שסופם לא יביא לנו בהכרח את הארץ המובטחת, אבל משהו קורה להולכים בהם, תוך כדי תנועה.”

היום השני לאירוע השנתי התקיים במרכז למורשת מנחם בגין והיה יום הדיונים. בפתיחה נאמו פרופ’ אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס ויו”ר הפורום המייעץ של הקונגרס, ופרופ’ יפה זילברשץ, יו”ר הוועדה לתכנון ולתקצוב, שסיכמה את דבריה במשפט “אני מאמינה כי השמים הם הגבול”. בהמשך, ד”ר מירב גלילי ראיינה את ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, ואת ראש עיריית רמת-גן, כרמל שאמה הכהן, שעומדים בראש ערים מעורבות ועוסקים בסוגיות של הסכמות. את הראיונות סיכמה ד”ר גלילי בהדגישה כי היכרות עם זולתנו היא הדרך הטובה ביותר לאחות את השסעים בחברה. אורחי האירוע זכו לטעום מחווייתה של מועצת ההסכמות כאשר התחלקו לקבוצות שיח בשולחנות עגולים, שאותם הובילו חברי מועצת ההסכמות הראשונה ומובילי מועצות ההסכמה המקומיות.

מתוך מבט לעתיד, חברי הקונגרס חשפו באירוע את תחילת פעילותן של מועצת ההסכמות השנייה ומועצות המשנה, שיפעלו בצדה בחמש רשויות מוניציפליות, המתמודדות עם קונפליקטים בנושא יהדות במרחב הציבורי ובמרחב העירוני: ירושלים, אשדוד, יבנה, רחובות ומודיעין-מודיעין עילית. חברות וחברי מועצות אלו ישתתפו בתהליך בניית הסכמות פנים-עירוני, ולצד זאת יעמדו בקשר עם המועצות הפועלות ברשויות ועם מועצת ההסכמות הראשונה. גם מועצת ההסכמות השלישית צפויה להתחיל ולפעול, היא תתמקד ביחסי יהודים וערבים בישראל, והחברים בה הם מנהיגות ומנהיגים הפעילים בתחום. בהמשך הדרך, צפויות להצטרף גם למועצה זו מועצות אזוריות, שיעסקו בנושאים מקומיים, העולים מן השטח.

פרופ’ שחר ליפשיץ, ראש המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן וממייסדי הקונגרס הישראלי, סיכם את אירועי היום בהצהרה “אנחנו אומרים לחברה הישראלית: קחי מחדש את המנדט. אם הפוליטיקה והתקשורת אינן יכולות לייצר פתרונות, אנחנו יכולים. יש לנו זמן, סבלנות ומתודה.”