מיזם חברתי יחיד מסוגו, אשר פועל לחזק את החוסן החברתי של מדינת ישראל באמצעות תהליך ציבורי רחב של בניית הסכמות. המיזם מפתח כלים יישומיים ליישוב סכסוכים חברתיים, תוך מחקר ועבודת שטח, ומטמיע אותם בחברה באמצעות זירות שונות.
הרקע
בתאריך ה’ באייר תש”ח (14 במאי 1948), הוקמה מדינת ישראל כבית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. במגילת העצמאות, הכריזו מייסדיה על ישראל כמדינה יהודית, שבה לעם היהודי זכות להגדרה עצמית. דגל המדינה וסמליה שאובים מהמסורת היהודית וההיסטוריה, והשפה העברית היא שפתה הרשמית. אולם באותה מגילת עצמאות, תוארה המדינה במהותה כמדינה דמוקרטית, אשר מעניקה שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה, ללא קשר לדתם.
מנסחי מגילת העצמאות וחותמיה, מכל קצוות הקשת הפוליטית, לא חשו שקיימת כביכול סתירה בין ההיבט היהודי וההיבט הדמוקרטי של הזהות הישראלית. שני המושגים נתפסו כבלתי נפרדים והיוו את הבסיס להקמתה של המדינה.
מיזם פילנתרופיה אסטרטגית של קרן מנומדין: הקונגרס הישראלי. פרופ’ אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן ופרופ’ אליקים רובינשטיין, יו”ר הפורום המייעץ של הקונגרס הישראלי.
האתגר
למרות שהציבור בישראל מאוחד, ברובו הגדול, ברצון לשלב בין אופייה היהודי של המדינה לבין משטרה הדמוקרטי, במישור הפוליטי ובזה המשפטי ניטשים לעיתים קרובות ויכוחים הקוראים להכריע לטובת היבט זה על חשבון האחר. נושאי המחלוקת הללו משתקפים דרך ארבעה שסעים חברתיים עיקריים: שסע בין “דתיים” ו”חילוניים” באשר לאיזון הנדרש בין ערכי הדת לבין אידיאלים דמוקרטים-ליברלים; שסע בין “מזרחיים” ו”אשכנזים”, אשר נקשר גם להבדלים סוציו-אקונומיים; שסע בין “ימנים”, המזוהים עם ערכים שמרניים-לאומיים, ו”שמאלנים”, אשר תומכים בערכים אוניברסליים. הדיכוטומיה בין שתי האוריינטציות הפוליטיות הללו עוצמתית במיוחד בכל הקשור לסכסוך הישראלי-פלסטיני, כאשר השמאל רואה את הסכסוך במונחים של מאבק טריטוריאלי ואילו הימין רואה בתנועות האיסלמיות והפלסטיניות איום על עצם קיומה של מדינת ישראל; ושסע לאומני בין יהודים וערבים, כאשר חלקים מהמגזר הערבי מערערים על הלגיטימציה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית.
הקונגרס הישראלי של קרן מנומדין: מועצות הסכמה דנות בנושאים חברתיים שבמחלוקת ברמה המקומית או הלאומית ומגבשות פתרונות.
כמדינה שמתמודדת עם אתגרים ואיומים גדולים ורבים ביחס למדינות דמוקרטיות אחרות, החברה הישראלית התפתחה כחברה מלוכדת ומגובשת, המאופיינת בסולידריות וערבות הדדית. אך בשנים האחרונות נראה כי חלה הקצנה מצד הטוענים נגד “הכפייה הדתית” ו”הכיבוש”, שהולידה טענה שיש סתירה בלתי ניתנת ליישוב בין זהותה היהודית של ישראל לבית זהותה הדמוקרטית. התפיסות המנוגדות, אשר משקפות מאבק על זהות המדינה, על עתידה ואף על עצם קיומה, גוררות אחריהן שיח ציבורי מקוטב, אשר לעיתים גולש גם אל הרחובות. המתח מוביל לכדי תסיסה פוליטית, שמקשה על הגעה להסכמות אפילו בנושאים הנוגעים לטובת המדינה וכלל תושביה.
ההזדמנות
“הקונגרס הישראלי” הוא מיזם משותף של אנשי אקדמיה ואנשי עסקים, שהוקם במטרה להפיג את המתחים הנובעים מזהותה הדואלית של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית דרך תהליך ציבורי רחב היקף של בניית הסכמות. פעילות הקונגרס נחלקת לחמישה רבדים:
פיתוח בסיסי ידע
הקונגרס הישראלי מפתח את הידע הדרוש לפעילותו דרך מגוון ערוצים ושיתופי פעולה. בשיתוף מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי פיתח הקונגרס כלי סקר מחקרי מיוחד שנקרא “מדד ההסכמות“, המסייע לבחון אי-הסכמות בין קבוצות בחברה הישראלית בסוגיות חברתיות רחבות, כמו גם זיהוי מוקדי הסכמה. שיתופי פעולה עם אמצעי התקשורת מסייעים לבחון את גישות הציבור ביחס לסוגיות אקטואליות הנמצאות על סדר היום. מצבור הנתונים מאפשר פרספקטיבה עמוקה ומושכלת על הסוגיות שבמחלוקת, ותכנון פעילויות לקידום בניית הסכמות חברתיות בישראל.
פיתוח מתודולוגיה לבניית הסכמות
על בסיס הנתונים הנאספים הקונגרס הישראלי יוזם ”מועצות ההסכמה”, אשר דנות בנושאים חברתיים שבמחלוקת ברמה המקומית או הלאומית. מועצת הסכמה כוללת את נציגי הצדדים השונים של המחלוקת, אשר דנים בנתונים, ובאמצעות כלי גישור ויישוב סכסוכים מגיעים להסכמות ומגבשים פתרונות מעשיים וישימים. במקביל, הקונגרס יוזם שיתופי פעולה עם מנהיגים חברתיים ומספק להם כלים ליישוב אפקטיבי של סכסוכים בקהילותיהם.
פעילות ציבורית
את הידע והפתרונות שהושגו בתהליך בניית ההסכמות, הקונגרס פועל להטמיע בחברה הישראלית באמצעות פעילות ציבורית. החשיפה מושגת באמצעות פעילות תכופה באמצעי התקשורת, קמפיינים במדיה החברתית, ואירועים וכנסים מרובי משתתפים. זירת השיח העיקרית של הקונגרס הישראלי היא “מועצת העם” – פלטפורמה דיגיטלית המעודדת שיח ציבורי וגיבוש פתרונות.
הקונגרס הישראלי של קרן מנומדין: את הידע והפתרונות שהושגו בתהליך בניית ההסכמות, הקונגרס פועל להטמיע בחברה הישראלית באמצעות פעילות ציבורית.
פעילות חינוכית
כגוף שפועל בתוך האקדמיה, הקונגרס הישראלי מפעיל תוכניות חינוך, אשר כוללת יחידות לימוד אקדמיות שפותחו בשיתוף ארגוני חברה אזרחית, וכן תוכניות מנהיגות להכשרת צעירים ממגזרים שונים בחברה הישראלית כסוכני שינוי.
עיצוב מדיניות ציבורית
כדי להטמיע את המתודולוגיות לפתרון מחלוקות ברמה הלאומית, הקונגרס הישראלי פועל מול נציגי ציבור, ראשי רשויות מקומיות, בכירים במערכת הפוליטית, ובעלי תפקידים במערכת המשפט.
הקונגרס הישראלי נחנך בשנת 2017 , והיום פועל כמיזם משותף של קרן מנומדין ואוניברסיטת בר-אילן.
