מפת דרכים לקידום ילדים, בני נוער וצעירים בסולם המוביליות החברתית-כלכלית באמצעות עבודה משותפת של מחלקות ואגפי הרשות המקומית, פיתוח הון אנושי וחוסן ארגוני.
הרקע
יכולתם של בני ובנות הדור הצעיר לטפס בסולם החברתי-כלכלי ביחס להוריהם תלויה, במידה רבה, במרחב ההזדמנויות המוענקות להם. הזדמנויות אלה קשורות בסביבה הפיזית בה הם חיים, ממידת השמירה על החוק והביטחון האישי בסביבתם, מזמינותם של שירותי בריאות איכותיים, מאיכות מערכת החינוך הפורמלית והלא פורמלית, מהנגישות להשכלה גבוהה ולהזדמנויות לתעסוקה איכותית, ומזמינותם של שירותי רווחה נאותים בעת הצורך. כך, למעשה, גדלים סיכוייהם של ילדים לנוע במעלה הסולם החברתי-כלכלי ככל שהיישוב בו הם חיים מעניק להם את ההזדמנות לכך.
המתאם שנמצא בין מקום המגורים למוביליות בין-דורית הוביל למגמה הולכת ומתחזקת של העברת תקציבים ותחומי אחריות מהשלטון המרכזי לרמה האזורית והמקומית, ויש לכך יתרונות רבים. המקומיוּת מקנה לרשות המקומית היכרות מעמיקה עם האוכלוסייה וצרכיה, ראייה כוללת של רצף השירותים הכרונולוגי והבין-תחומי, ויכולת טובה יותר לעצב מענים אפקטיביים התואמים את התרבות המקומית. כמו כן, הרשות המקומית גמישה יותר בהשוואה לרשויות השלטון הארצי, יש לה יכולת לייצר אינטגרציה בין בעלי העניין ולשתף את הגופים הפועלים בתחומה בקבלת ההחלטות, מה שמאפשר התאמה של המדיניות לצרכים בשטח.
האתגר
תושבי הרשויות המקומיות בפריפריה הגיאו-חברתית מאופיינים במוביליות נמוכה ביחס לשאר קבוצות האוכלוסייה בישראל. רשויות אלו מאכלסות, לרוב, את האשכולות הסוציו-אקונומיים הנמוכים ומתמודדות מול אתגרים כלכליים, מערכתיים, תרבותיים ואתגרי הון האנושי מורכבים. רובן ממוקדות “בכאן ועכשיו”, ולא תופסות עצמן כמי שאחראיות על איכות החיים העתידית של הילדים הגדלים בתחומן. גם בחקיקה הקיימת היום במדינת ישראל אין התייחסות לתפקידן של הרשויות המקומיות בהנגשת מוביליות חברתית.
בנוסף לתקציבים מוגבלים, מאופיינות הרשויות המקומיות בפריפריה החברתית-גיאוגרפית במודעות נמוכה יותר להכשרה מקצועית של כוח אדם ביחס לרשויות במרכז, הן מתמודדות עם אתגרים מורכבים בגיוס ושימור הון אנושי איכותי, וסובלות מנטישה של אוכלוסייה מצליחה. כך, בעוד ולרשויות מאשכולות סוציו-אקונומיים גבוהים יש כוח אדם ומשאבים שמאפשרים להן “להרחיב” את סל השירותים לתושב, הרשויות באשכולות הנמוכים נאלצות להסתפק בשירותים בסיסיים ומתקיימות תוך מאבק הישרדות. מציאות זו מייצרת מעגל קסמים שמחזק את החזקים, מחליש את החלשים, מרחיב את אי השוויון בהיצע ההזדמנויות בין ילדים שגדלים ביישובים השונים, ובהתאמה מרחיב את הפערים בחברה.
ההזדמנות
מיזם מוביליות רשותית מיועד לפתח אקוסיסטם רשותי רב-מערכתי, אשר מכוון לקידום ילדים, נוער וצעירים ברשויות מקומיות בפריפריה החברתית-גיאוגרפית על פני חמישה תחומי חיים שנמצאו בעלי השפעה על הפוטנציאל למוביליות חברתית כלכלית: חינוך, כלכלה ותעסוקה, בריאות, ידע בדיגיטל, ותחושת שייכות. במסגרת המיזם, שפותח על ידי ג’וינט-אשלים ומשרד הרווחה, מומחים מסייעים לרשות המקומית לגבש תוכנית אסטרטגית התפורה לצרכיה, אשר מקיפה את חמשת התחומים הללו. העבודה כוללת אבחון ומיפוי רחבי היקף, מיקוד באמצעות תכנון אסטרטגי מבוסס-נתונים, בניית תוכנית פעולה, וליווי בשלב יישום התוכנית. לצד ניהול שיתופי הפעולה עם הרשויות והגופים השותפים, המיזם כולל גם רתימה של שותפים אסטרטגיים נוספים ברמה המקומית, ובהם חברות פרטיות, גופי רשות רלוונטיים, ומוסדות אקדמאים.
התוצר של המיזם הוא תוכנית רב-מערכתית לקידום מוביליות חברתית-כלכלית ברשות המקומית, אשר מורכבת מחמישה מהלכי תכנון בכל אחד מהתחומים. צוות המיזם מלווה את הרשות לאורך תקופה של 5 שנים, מהתכנון, דרך היישום, ועד בניית התשתיות והיכולות הנדרשות כדי לאפשר המשכיות של הפעילות ועבודה מקומית עצמאית בעתיד.
מיזם מוביליות רשותית בעיר טבריה
מיזם מוביליות רשותית בעיר טבריה התפתח מתוך פיילוט שיזמה קרן מנומדין בעיר לפיתוח תוכנית אסטרטגית בתחום החינוך. תהליך העבודה כלל הקמת אקוסיסטם ייעודי של בעלי עניין לקידום החינוך וההשכלה בעיר, והניב מודל גנרי לחינוך איכותי שניתן ליישום ברשויות מקומית אחרות, תוך ביצוע התאמות למאפיינים המקומיים. אחת ממסקנות המיזם הייתה שהחינוך לא מתקיים בחלל ריק, ובהמשך לכך הוחלט להרחיב את הפעילות לכדי מיזם אשר כולל מערכות רשותיות נוספות. עיריית טבריה ניגשה למכרז שפרסם משרד הרווחה להשתתפות במיזם מוביליות רשותית וזכתה. כך, בד בבד עם ליווי יישומה של התוכנית האסטרטגית בתחום החינוך, מקדמים אנשי המקצוע של קרן מנומדין, הג’וינט ואנשי הרשות המקומית בעיר טבריה מהלך עירוני משתף, שמטרתו לרתום את כלל המערכות בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות והקהילה, בשיתוף התושבים, לפעול יחד למען קידום הילדים, הנוער והצעירים בעיר על פני תחומי החיים שנקבעו.
תהליכי התכנון האסטרטגי משלבים ידע מחקרי בינלאומי המבוסס על פרקטיקות שהוכחו כמקדמות מוביליות חברתית ותואמות לצרכיה של טבריה, כמו גם שימוש במתודולוגיות תכנון חדשניות המקדמות תכנון אג’ילי ואדפטיבי. תוכנית העבודה מגובשת תוך מדידה שוטפת, שתאפשר קבלת החלטות מבוססות-נתונים ומכוונות תוצאות.
