אוניברסיטת בר-אילן חונכת את מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי
בכירים באקדמיה ובקהיליית המשפטים התכנסו באירוע וירטואלי חגיגי, שקיימה אוניברסיטת בר-אילן לרגל הצטרפותה של קרן מנומדין למרכז למשפט יהודי ודמוקרטי, אשר ייקרא מעתה “מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי”.
המרכז, שפועל במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, משמש מזה 5 שנים כמוקד אקדמי לעיסוק בשאלות התיאורטיות, הנורמטיביות והמוכוונות-מדיניות הנובעות מהצימוד החוקתי בהגדרה המקובלת לזהותה של ישראל “כמדינה יהודית ודמוקרטית”, תוך הבנה כי ישנן דרכים לפשר ולגשר על המתח המובנה בין חלקיו.
המרכז מציע קורסים ותוכניות מחקר לסטודנטים, מפעיל תוכנית חינוכית בבתי ספר תיכון ברחבי הארץ ופועל ציבורית מול שופטי בית המשפט העליון, עורכי דין ומקבלי החלטות בכל הרמות. שנים ספורות לאחר הקמתו וייסודו, נראה כי המרכז מצליח להשיג בשיטתיות ובעקביות את ייעודו, ופועלו זוכה לחשיפה ולהכרה. הצטרפותה של קרן מנומדין למרכז צפויה להרחיב את פעילותו.
“המוח האקדמי של הקונגרס הישראלי”
את הערב פתח נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ’ אריה צבן, שהודה לנשיא קרן מנומדין, חיים טייב, על שיתוף הפעולה ההולך ומתהדק שהוא מוביל עם האוניברסיטה. “לאחר שהקים את ‘הקונגרס הישראלי ליהדות ודמוקרטיה’, שמבקש לגשר על המתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה בתהליך ציבורי רחב של בניית הסכמות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, קרן מנומדין בראשות מר טייב מבקשת לבסס גם את ‘המוח האקדמי’ של הקונגרס הישראלי, שמבקש למצוא דרכים חדשות לפיתוח הצימוד ‘יהודי ודמוקרטי’ המגדיר את החברה ואת המשפט הישראלי”, אמר צבן, “זוהי התפתחות מרגשת המלמדת על עומק הקשר שבין הצדדים ועל היכולת העמוקה של האקדמיה ואנשי מעשה לשתף פעולה משמעותי ועל כך תודתנו העמוקה”.
פרופ’ אורן פרז, דיקן הפקולטה למשפטים, התייחס לתזמון האירוע בעיצומו של משבר הקורונה, אשר חשף, לטענתו, שבר קשה בחברה הישראלית, במיוחד מול קהילות חרדיות מסוימות. “קשה לשפוט עכשיו את תכליתו של הפער שיצר משבר הקורונה בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, עד כמה ישפיע גם בעתיד ומה משמעויותיו. ולכן זוהי הזדמנות עבור מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי להבין את תכלית הפער, גם בזירה האקדמית אבל גם בזירה הפרקטית, במפגשים עם הקהילות השונות”.
פרופ’ אריה צבן, רו”ח שלמה זוהר וחיים טייב באירוע הקונגרס הישראלי בשנת 2019
“הבית של הרוב היהודי-דמוקרטי”
“מדינת ישראל מגדירה את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית, וכמעט בכל סקר נמצא שרוב הציבור בישראל רוצה שהיא תמשיך להיות גם יהודית וגם דמוקרטית, אבל בשנים האחרונות מתעצם קולן של שתי קבוצות שלא מסכימות ביניהן על כלום מלבד על כך שמדינת ישראל לא יכולה להיות גם יהודית וגם דמוקרטית”, הציג ראש מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי פרופ’ שחר ליפשיץ את שורש העימות הציבורי המתעצם במדינה, “קבוצה אחת רואה בערכי הדמוקרטיה איום על הזהות היהודית של המדינה, ואילו הקבוצה האחרת רואה איום בכל סממן יהודי ומבקשת להתאים את מדינת ישראל לדגם ליברלי-מערבי מאוד מסוים”.
“אבל רוב הגדול של אזרחי מדינת ישראל, שרוצה שהמדינה תמשיך להיות גם יהודית וגם דמוקרטית, וחי את חייו האישיים בצורה שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית, לא מוצא פה”, המשיך ליפשיץ, “אנחנו רוצים להיות הבית של אלו שמוכנים להיאבק כדי שהמדינה תוסיף להיות גם יהודית וגם דמוקרטית. אין כאן סתירה. המושגים ‘יהודי’ ו’דמוקרטי’ הם מושגים רחבים, הם התחלה של שיחה”.
הוא בירך על שיתוף הפעולה המתהדק בין האקדמיה, המייצגת את עולם הרעיונות לקרן מנומדין, שפועלת בעולם המעשה. “אני מקווה שיחד נביא בשורה של ממש לחברה הישראלית”, סיכם.
“המסע להגדרת הזהות שלנו”
“היוֹם, כשאנו חונכים את ‘מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי’, אני מרגיש שאנו מניחים עוד אבן דרך במסע שאנו צועדים בו יחדיו – הדרך אל הגדרת הזהות שלנו, שהיא ההתעסקות עם לב ליבוֹ של האתגר במדינה יהודית ודמוקרטית”, אמר נשיא קרן מנומדין חיים טייב. לדבריו, הובלת תהליכים שיאפשרו לגעת בשורש הבעיה היא המשימה העיקרית של המרכז. “רק מרכז אקדמי-משפטי, שמזכך את הגדרת הבעיה ובונה שפה, מחקר וספרייה שלמה של דעת ושל מתודוֹלוגיה בתחום יוכל ‘לפצח’ את האתגר”, אמר.
טייב, היום איש עסקים בינלאומי מצליח, שיתף בהתמודדות האישית שעבר בנעוריו להגדרת הזהות שלו, אל מול השסע העדתי שהיה אז נוכח ועוצמתי, ועל המלחמה הפנימית שעברו הוא וחבריו בין הצורך לשמור על הגוון הערכי-תרבותי המזרחי שספגו בבית ההורים לבין הצורך להצליח בלימודים ולהשתלב בחברה, שהייתה אז ברובה אשכנזית. “זו הייתה מלחמה על החיים, על עתידנו. לא פחות!”, קרא, “כל אחד ואחת מאתנו עשה זאת בדרכו שלו: היו אלה שהצטיינו בספורט, אחרים בלימודים והיו גם חברים שלא הצליחו להשתלב כלל. אבל, לדעתי, המפסידים הגדולים היו אלו שאיבדו את הזהות העצמית שלהם, את השורשים, את מה שהביאו אתם מהבית. על האובדן הזה, אובדן הזהות, שום הישג לא יוכל לפצות”.
לדברי טייב, המאבק הפרטי על הזהות ועל ההגדרה העצמית משתקף גם בתהליכים שעוברים על החברה ועל המדינה כולה. “בשנים האחרונות, אנחנו בשיאה של מלחמה על הזהות שלנו, שלצער כולנו ניכרת בהקצנה, בשיח מפלג ומסית ובשנאת חינם”, אמר בדאגה. הוא הציג תוצאות סקר שערך הקונגרס הישראלי ליהדות ודמוקרטיה ולפיו מעל 50% מהצעירים לא יסכימו לצאת לדייט עם אדם שעמדתו הפוליטית שונה משלהם. “הסקר הזה זרק אותי יותר מארבעים שנים אחורה, כשנישואין בין עדות היו כמעט טאבו”, אמר, “עשורים חלפו עד שהגענו למצב שבו הילדים שלנו הפכו עיוורי צבעים, במובן הטוב של הביטוי. והנה עכשיו אנחנו שוב על סף תהום – כשדעות פוליטיות הן תנאי לחיבור אישי. בעיניי, זהו ביטוי מובהק לפילוג עמוק, ועוד סימפטום שמבקש מאתנו לגעת בנקודה הכואבת המרכזית”.