“משקיע שנותן ידע עצום, עזרה בגיוסים וחיבור למגה־פרויקטים באפריקה”

בתחילת 2021 מצאה עצמה חברת הסטארט־אפ SupPlant (סופלנט) בתקופה מאתגרת מאוד, “רגע לפני הפריצה הגדולה,” מספר מנכ”ל החברה, אורי בן נר. “כבר התחלנו למסחר את המוצר שלנו, היו מכירות ראשונות, אבל בחקלאות, כדי להראות הצלחה ולהגיע לקצב צמיחה משמעותי, צריך לכל הפחות עונה אחת שלמה. זה שלב מתסכל וקשה, ובשלב הזה צריך משקיעים עם הרבה אמונה שיסכימו להיכנס להרפתקה. אתה עוד לא יכול פרקטית לממש את הפוטנציאל המספרי שלך, אבל אתה כבר לא מוכר רק הבטחות. וזאת בדיוק הנקודה שבה קרן מנומדין נכנסה כמשקיעה.” לדברי בן נר, צוות השקעות האימפקט של הקרן והמנכ”לית ד”ר מירב גלילי זיהו את הפוטנציאל הכלכלי, החברתי והסביבתי של סופלנט. נשיא קרן מנומדין, חיים טייב, הוא יו”ר קבוצת מיטרלי, קבוצה בינלאומית שמקימה ביבשת אפריקה מגה־פרויקטים של ביטחון תזונתי. “כך, מעבר להשקעה הכספית, הקרן הביאה עמה הבנה באנשים ובטכנולוגיה, ולא פחות מכך, היכרות עם המגזר החקלאי ועם המאפיינים הייחודיים של התעשייה בתחום הזה של אגטק – טכנולוגיות חקלאות, אקלים וסביבה,” הוא אומר.

את חברת סופלנט, שיושבת בעפולה, הקים בן נר עם שותפיו, שני אגרונומים ואיש תוכנה, בשנת 2015, כשהבינו שבידם להפוך חיישנים שיושבים באדמה ועל צמחים ואוספים מידע לכדי מוצר מבוסס בינה מלאכותית שיכול לתרגם את שפת הצמחים. “המוצר שלנו מבין את התגובה של הצמח לכל פעולה שהחקלאי עושה, אם היא טובה או רעה, וממקסם את קצב הגידול של הצמחים באמצעות שימוש במים,” מסביר בן נר. בן נר ושותפיו שילבו בחיישנים, מוצר ותיק יחסית, אלגוריתמיקה שפותחת וסוגרת את מערכת ההשקיה. כך, בכל פעם שחלה ירידה בקצב הגידול, ההשקיה נפתחת והצמח שב לגדול.

“לא רצו רכב אוטונומי אז בנינו להם Waze“

“יצרנו מערכת השקיה אוטונומית לחלוטין, וב־100 ניסויים חקלאיים הראינו תוצאות פנומנליות. כבר חשבנו שאנחנו הולכים לזכות בנובל, אבל אף אחד לא הסכים להקצות לנו שטח שנוכל להתמסחר בו. קיבלנו שיעור מאלף בהבדל בין טכנולוגיה למוצר. אחד החקלאים אמר לי: ‘בנית מכונית אוטונומית מדהימה, אבל לא אשים את הילד שלי בראשונה.'”

עם האגרוף הזה לבטן, יצאו השותפים לתהליך של שנתיים של חשיבה מחודשת ובנו מערכת שמנצלת את הפוטנציאל של הטכנולוגיה שפיתחו, אבל משאירה את השליטה בידי החקלאי. “בנינו דשבורד שמציג לחקלאי את כל המידע על הצמח, תחזית מזג אוויר והמלצות השקיה מותאמות לשבוע קדימה, אבל השארנו אצלו את השליטה באירוע, המערכת לא עושה את הפעולה בשבילו.” בן נר ממשיך עם המטאפורה: “אמרו לנו ‘לא רוצים רכב אוטונומי’, אז בנינו להם ווייז.” אפשר ללמוד מכך שיעור עמוק על הפסיכולוגיה של החקלאי ושל אנשים באשר הם, בכל מקום ובכל תחום.

“בתוך שנה הגענו לחצי מיליון חקלאים בקניה”

בפברואר 2020 התחילה סופלנט למכור את המוצר שלה. “הראשונים שפתחו לנו דלת היו חקלאים בישראל. זה היה טבעי, והתאים, גם, כי בסוף פברואר העולם נסגר בעקבות הקורונה. אבל יותר מזה, בישראל השימוש בחיישנים בחקלאות התחיל יחסית מוקדם וההיכרות עם החיישנים הקלה על הכניסה של האלגוריתמיקה והתוכנה שלנו.” כך התחילה סופלנט בהוכחת ההיתכנות, ומישראל היא התרחבה לדרום־אפריקה, למקסיקו ולאוסטרליה, ובשנתיים האחרונות גם למרוקו ולפרו.

“כשבתחילת 2021 קרן מנומדין נכנסה כמשקיעה בסופלנט, היא הביאה איתה גם יכולת לייצר ביזנס משמעותי,” אומר בן נר. “ההזדמנות לשלב בדירקטוריון שלנו מנהלים מקבוצת מיטרלי, אנשים עם ידע עצום, הנכונות לרתום זמן של אנשים רציניים מאוד, לעזור בגיוסים, ליצור חיבורים עם פרויקטים גדולים של חקלאות, כל אלה עזרו לנו מאוד, בין היתר, בכניסה לאפריקה. למנומדין זכויות רבות בכך שכבר בשנת 2022 הצלחנו להגיע לחצי מיליון חקלאים בקניה,” אומר בן נר. “היום סופלנט נמצאת בשבעה שווקים מסחריים, המכירות הן בהיקפים גדולים, תמצאו אותנו אצל תשעה מתוך עשרה החקלאים הגדולים במרוקו, אנחנו מנטרים את כל עצי התמר באיחוד האמירויות, כל עץ זית עשירי במרוקו וכל שקד שמיני באוסטרליה.”

“גשר בין חדשנות ישראלית לפרויקטים באפריקה”

“באמצעות קרן מנומדין, מיטרלי מחברת בין טכנולוגיה וחדשנות ישראלית למגה־פרויקטים שאנחנו מנהלים באפריקה,” אומר יובל מימון, שעד העת האחרונה ישב בדירקטוריון של סופלנט ותרם לה רבות כמי שאחראי על תחום הביטחון התזונתי, המים והאנרגיה בקבוצת מיטרלי. הקבוצה מנהלת באפריקה פרויקטים בסדר גודל אדיר בתחומי החקלאות, התפלת מים והובלת מים ובתחומים תשתיתיים אחרים כגון אנרגיה, תקשורת, בריאות, בנייה ועוד. לנעליו של מימון בדירקטוריון נכנס כעת אלירן קרן, מנכ”ל חברת השקעות האימפקט של מנומדין, מתוך הבנה שכעת, כשסופלנט כבר משגשגת, הערך המוסף שהיא זקוקה לו הוא בתחום הפיננסי.

עוד בהקשר הפיננסי מוסיף בן נר, “עוד יתרון חשוב של מנומדין הוא הסבלנות לסבבים ארוכים יותר, יתרון שמאפשר לנו לעשות השקעות מהותיות יותר ובסופו של דבר גם משתלמות יותר. טכנולוגיה חקלאית מושפעת מאוד מהמגזר שבו היא פועלת, חקלאות היא מגזר איטי יותר, אבל בהשוואה למגזרים אחרים, שצומחים מהר, זהו שוק גדול יותר מכל שוק אחר בעולם. אם מוסיפים על כך את שינויי האקלים, האפשרות שאנו מביאים להכפיל את תנובות המזון לצד חיסכון במים, משאב במחסור בכל העולם – יש כאן הזדמנות גדולה. אבל צריך משקיעים עם ראייה רחבה, כאלה שלא ממהרים לעשות אקזיט מחר בבוקר, בשביל שהשקעות כאלה יהיו אפשריות,” מדגיש בן נר.

לשנות את העולם של החקלאי הקטן

בשלוש השנים האחרונות השקיעה סופלנט משאבים רבים בפיתוח מערכת נטולת חיישנים, שמאפשרת לחקלאים קטנים במדינות מתפתחות שימוש בעלות זניחה. “אם נחזור רגע להתחלה שלנו, את חלקת הניסיונות הראשונה נתן לנו סבא שלי. כנכד של חקלאי קטן, היה לי מוזר מאוד שאני מפתח בחלקה שלו כלים שהוא עצמו בחיים לא יוכל לממן. אצטט משקיע אחר שלנו שאמר לי: ‘אם אתה יכול להגיע להיקף גדול של חקלאים קטנים שיש להם את הצורך בגלל שינויי האקלים ולעזור להם בצורה דרמטית – אתה חייב לעשות את זה. אחר כך נבין איך עושים מזה כסף.’ תפיסת העולם הזאת משקפת גם את מנומדין,” הוא אומר.

ממש בעת האחרונה הצליחה סופלנט לפתח ממשק API שמאפשר להשתמש בטכנולוגיה מכל טלפון סלולרי. באמצעות נתונים שנאספים במערכות החיישנים של סופלנט, שיושבות פיזית בשטחים של חברות חקלאיות גדולות ב־16 מדינות, ב־13 אזורי אקלים, בחמש יבשות ועל 32 מיני גידולים, סופלנט יודעת לספק לחקלאי הקטן תחזית מזג אוויר שבוע קדימה ולהציע לו פרקטיקות ספציפיות של השקיה שבזכותן יחסוך בצריכת המים ויגדיל את היבול בחלקה שלו עד פי שתיים. “לחקלאי שיש לו שדה מאחורי הבית, הרווח שנשאר מפי שניים גידול או אפילו רק עשרה אחוזים יותר, הוא לא פי שניים, אלא פי 200, כי הרווח הוא פר כמות מסוימת. האימפקט של הרווח הזה מתבטא בחינוך יותר טוב לילדים שלו, תשתיות יותר טובות בבית שלו והרבה פעמים אוכל שהוא יכול לשים על השולחן, וזה אימפקט שאנחנו מאוד־מאוד גאים בו,” אומר בן נר. “אם נצליח להגיע לכיס של חצי מיליארד חקלאים קטנים או אפילו לאחוז מזה – יהיה בזה כנראה גם הרבה מאוד כסף. אבל זה בחשיבות משנית.”

בן נר מציין שיש הבדל גדול בין למכור לחברות חקלאיות ענקיות ששוות מיליארדים ויודעות לעשות ביזנס, לעומת העבודה עם חקלאים קטנים ועם צדדים שלישיים, כמו ממשלות, בהקשר הזה. “זה קשה מאוד אבל מספק מאוד. עשינו את זה באפריקה, אנחנו מתחילים לעשות את זה גם במרוקו ובמקסיקו, וכבר מצליחים אפילו לגבות עמלה קטנה על השירות, לרוב דרך צד שלישי, לא מהחקלאי הקטן, אלא מממשלות ומגופים עסקיים. גם בהקשר הזה לניסיון של מנומדין ומיטרלי היתה תרומה גדולה,” מסכם בן נר.