קואליציית “היום שאחרי” מציגה: הסטארטאפ ניישן מגיעה לרהט
בתחילת 2020, זמן קצר לאחר שהתברר כי מגיפת הקורונה לא עומדת לחלוף במהרה, הקימה קרן מנומדין קואליציה של ארגונים במטרה לסייע לרשויות בישראל. לקואליציה הוגדרה מטרה שאפתנית – לפתח “שיטה” לפתרון בעיות חברתיות-כלכליות ברשויות המקומיות, שניתנת לשכפול ולהרחבה. הקואליציה קיבלה את השם “היום שאחרי” והצטרפו אליה תנועת אור, Social Finance Israel, מרכז השלטון המקומי והאגף לתכנון ופיתוח הון אנושי במשרד הפנים.
לכל אחד ואחת מהחברים בקואליציה התמחות ייחודית – שאותה היא מביאה ‘לשולחן’. קרן מנומדין מובילה את מודל המימון המשולב, שבעזרתו היא מגייסת משקיעים פרטיים לטובת מטרות חברתיות, בסיוע תקציבי ממשלה וכספים ממקורות פילנתרופיים. תנועת אור פיתחה את מודל “שכונה כקהילה”, שמתבסס על רתימת פעילים ותושבים למיזמים כדי ליצור מחויבות בקרב בעלי העניין. חברת Social Finance Israel מתמחה במדידת התועלת של מיזמים מבוססי אימפקט. מרכז השלטון המקומי אחראי לקשר עם הרשויות. ואילו האגף לתכנון ופיתוח הון אנושי במשרד הפנים מתמחה בהכשרת כוח האדם הנדרש ליישום המיזם.
משכונה למדינה
הקואליציה החלה בפיילוט בארבע רשויות מקומיות: רהט, נתיבות, טבריה וצפת. בכל רשות מוקמת ועדת היגוי שכוללת את נציגי הרשות המקומית ונציגי התושבים השונים, ונבחר אתגר אחד שהועצם במיוחד בעקבות הקורונה.
לאחר שנבחר האתגר מתפרסם “קול קורא” לסטארטאפים, עסקים חברתיים ועמותות, כדי שיציעו מיזמים ייחודיים שיכולים לתת לו מענה. במקביל, מתבצעת פניה לחברות, עסקים, מוסדות ועמותות, כדי לרתום אותן לסייע במימון או בדרכים אחרות. המיזם שנבחר מיושם בשכונה אחת ברשות, ולאורך 18 חודשים מתבצעת מדידה של האימפקט שנוצר. אם המיזם יוכיח את עצמו, המתודולוגיה שפותחה תיושם בערים נוספות בארץ ובעולם.
לומדים דיגיטל
בעיר רהט שבנגב החליטה ועדת ההיגוי להתמקד בבעיית האוריינות הדיגיטלית, שהורגשה מאוד בתקופת הקורונה. במהלך שנת 2020 התלמידים במערכת החינוך בילו חודשים ארוכים בזום, במקום בכיתות. בעבור תושבי רהט, המצב החדש היה בעייתי במיוחד. במשפחות רבות לא היו מספיק מחשבים כדי לאפשר לכל הילדים ללמוד מרחוק. בנוסף, למבוגרים רבים אין מספיק ידע וגישה לשימוש במחשבים, כדי לסייע לילדיהם. גם בגזרת התעסוקה, הקורונה החריפה מאוד בעיות קיימות – המעבר לעבודה מרחוק, באמצעות מחשבים, היה בעייתי מאוד בעבור רבים מתושבי העיר, שאינם מורגלים בעבודה מתוקשבת.
“להגיע למקום טוב יותר”
אחד המעורבים בקידום המיזם הוא מנהל המתנ”ס ברהט, פואד אלזיאדנה, שמספר: “ערכנו פגישות ודיונים, והחלטנו שהנושא החשוב לנו ביותר כרגע, שאותו אנחנו רוצים לקדם, הוא קידום האוריינות הדיגיטלית. זו סוגיה בעייתית מאוד במגזר הבדואי ככלל, ובעיר כפרט, כבר הרבה שנים, אבל הקורונה העצימה אותה מאוד. לא היינו מוכנים אליה והמצב החדש שנוצר הגדיל עוד יותר את הפערים הרבים הקיימים. אנחנו מתכננים לפרסם בקרוב קול קורא, ולמצוא את השותפים והמיזמים המתאימים ביותר, כדי לשנות את המצב כמה שיותר מהר”.
לדברי אלזיאדנה, “אנחנו צריכים למצוא את הדרך להעצים את הצעירים אצלנו, לקחת את הדברים הטובים שיש פה, ולבנות להם עתיד. רהט יכולה וצריכה להיות עיר חזקה ומובילה בנגב, עם אוכלוסייה שיש לה מגוון אפשרויות לתעסוקה במקצועות שמתאימים לעתיד. אני רוצה שלכל צעיר וצעירה יהיו אפשרויות לבחור במסלול שמתאים להם, ולהגשים את החלומות שלהם. כדי שזה יקרה, צריך לחזק את התשתיות בעיר, את הנגישות למחשבים, ואת הידע שלהם ושל הסביבה בתחומי הטכנולוגיה. אני גדלתי בכפר לא מוכר, ואני מכיר מקרוב את הקשיים ואת הבעיות, אבל התפקיד שלי כמנהיג קהילתי, הוא לא לבכות על מה שאין, אלא לקחת אחריות, וביחד עם השותפים לדרך, לחלום ולבנות עתיד אחר, לגרום לכך שהאוכלוסייה שלנו תהיה שווה בין שווים”.
לדברי אלזיאדנה, “אחד מהיתרונות של היוזמה החדשה, הוא שמדובר בשותפות שמבוססת על אנשי השטח בעיר. הרבה פעמים אנחנו מקבלים תקציבים עם הנחתות מלמעלה והוראות, שלא תמיד מתאימות לציבור שלנו וזה לא יעיל. צריך לרתום את האוכלוסייה עצמה ולעבוד איתה ביחד. כעת אנחנו מקבלים הרבה סיוע ותמיכה מקצועית, וזו הדרך הנכונה לבנות משהו חדש שישנה את המצב לטובה”.
“להשקיע הרבה ומהר”
רוני פלמר, מנכ”ל תנועת אור, מוסיף: “רהט היא עיר מובילה בנגב עם 70 אלף תושבים, העיר הבדואית הגדולה ביותר. הגיל החציוני בה הוא 14 והנשירה ממערכת החינוך היא גדולה מאוד, כ-12%, פי 3 מאשר בחברה היהודית, הנוער בעיר נמצא בתנאי פתיחה לא פשוטים. נקודת האור היא שיש עם מי לעבוד, ויש רצון גדול בעיר להתקדם. זו עיר עם המון אתגרים, אבל גם עם המון תקווה. לשמחתי, יש עם מי לעבוד – ואפשר לספק פתרונות באמצעות עבודה עם אנשים מהשטח ושותפים שעוזרים בחשיבה, בפיתוח המענה וביישום שלו. אני מאמין שבשילוב הסקטורים – הממשלתי, העירוני, החברתי והעסקי – נצליח לעשות מהפכה של ממש שתישאר לאורך שנים ותבנה רהט, חברה בדואית ונגב טובים יותר”.
“להתרחב לכל מדינת ישראל”
ד”ר מירב גלילי, מנכ”לית קרן מנומדין, מסכמת: “כשפרץ משבר הקורונה ישבתי עם חיים טייב, נשיא קרן מנומדין, וחשבנו איך הקרן יכולה לעזור. בחנו כל מיני דרכי פעולה כגון סיוע בצורה של פילנתרופיה אסטרטגית ממוקדת או השקעות אימפקט שיסייעו, ולבסוף החלטנו לקחת את מודל שיתופי הפעולה הבין-מגזריים שהקרן מקדמת כדי לפתור אתגרים חברתיים, וליישם אותו במגה-משבר החברתי של הקורונה. היום, כשנה אחרי, אנחנו רואים כמה משמעותי שיתוף הפעולה בין המגזרים, ולמעשה הוא שיבטיח שהפתרונות יהיו ברי-קיימא וימשיכו גם אחרי שהקרן תסיים את תפקידה. שיתופי הפעולה משמעותיים גם ברמה הארצית וגם ברמה היישובית. במיוחד חשובה המעורבות של משרד הפנים כי הוא למעשה הגוף שאחראי על פיתוח ההון האנושי במשרד, ויכול להבטיח שאנשי הרשויות המקומיות ילמדו את המודל שאנחנו מפתחים ויתגייסו ליישם אותו. בנוסף, כגוף שאחראי על הרשויות המקומיות בארץ, רק משרד הפנים יכול להבטיח את התרחבות הפרויקט לכל מדינת ישראל”.