דוח אימפקט: איך להפוך את החברתי־סביבתי לכוח כלכלי

דוח האימפקט הראשון של קרן מנומדין הוא מפת דרכים לתרבות עסקית שמחזירה לחברה. מה זו פילנתרופיה אסטרטגית? כיצד מנהלים השקעות אימפקט? איך רותמים את הכלכלי כדי לשמר ולטפח את החברתי־סביבתי? כל אלה ועוד מפורטים בדוח, המתאר כיצד להוביל פעילות ממוקדת תוצאה בישראל, באפריקה ובכל רחבי העולם.

הצבעוניות והרבגוניות הן הדבר הראשון שמושך את תשומת הלב כשמעלעלים בדוח האימפקט של קרן מנומדין, והן ניכרות בו בכל שדרותיו: מהצוות המקצועי המורכב מחברים ומחברות מישראל ומאנגולה – ערבים, יהודים, נוצרים, כולם אנשי ונשות מקצוע מובילים בתחומם; דרך מנעד התחומים שבהם מעורבת הקרן – חברה, תרבות, אומנות, רווחה, בריאות, אקדמיה, טכנולוגיות סביבה וקיימות פורצות דרך ועוד; והמשך במגוון השותפים והשותפות של מנומדין – חברות מהמגזר העסקי הפרטי, אקדמיה, גופי ציבור וממשל, וכן עמותות וארגוני המגזר השלישי.

קרן מנומדין היא קרן בינלאומית צעירה, הפועלת, מכאן, מישראל, בכל רחבי העולם. הקרן פרסמה לאחרונה דוח אימפקט מקיף ומפורט, הסוקר את פעילותה מהקמתה בשנת 2019 ועד דצמבר 2021. כשמנסים לתת כותרת אחת כוללת לפעילות זו מגלים שגם כאן הרבגוניות שולטת. סוגי הפעילויות שבהם מעורבת קרן מנומדין נעים על הרצף שבין מיזמים חברתיים להשקעות אימפקט בטכנולוגיות ועד פרויקטים בהיקפים לאומיים וגלובליים.

אם ניצמד לחלוקה הפנימית שבדוח עצמו, נמצא שמנומדין מגדירה לה שלושה ערוצי פעילות: פילנתרופיה אסטרטגית, השקעות אימפקט בחברות סטארט־אפ ופרויקטי־דגל ציבוריים־פרטיים המבוססים על שיתופי פעולה בין־מגזריים. מנגנון הפעולה, כפי שמתארת מנומדין, הוא השקעה במיזמים חברתיים שמייצרים אימפקט חברתי וסביבתי, שאליה מצטרפת ההשקעה בחברות סטארט־אפ, המניבה, נוסף על אימפקט חברתי־סביבתי, גם רווח כלכלי שמאפשר את המשכיות הפעילות הקיימת לטווח ארוך, והרחבה ושכפול של הפעילות בעתיד.

הגם שהפעילות מגוונת והתחומים רבים ושונים זה מזה, עולה מן הדוח שהחזון ואופן הפעולה של קרן מנומדין מוגדרים היטב, מבוססי ידע ומושתתים על איסוף נתונים מתמיד ועל מדידה שיטתית. חלק נרחב בפתח הדוח מקדישה הקרן להצגת מתודולוגיה לניהול אימפקט שלאורה היא פועלת, שילוב של שיטות מבוססות ונהוגות של איסוף נתונים ומדידת אימפקט, ובהן תאוריית השינוי, אינדיקטורים של ה-SDG ו-IRIS+, חמשת הממדים של ה-IMP ועוד, לצד התאמות שביצעה מנומדין עצמה בהתאם לייחודה. בשקיפות מעוררת התפעלות, מציגה הקרן את התהליך לפרטיו, את מחויבותה לאיסוף נתונים, למחקר מעמיק ולניתוח אמיץ של העולה מהם, המגובה בתהליך רב־שנתי של דיוק ושיפור מתמיד של הביצועים. בקרן מנומדין מאמינים שהגישה ששאלו מן העולם העסקי מבטיחה עמידה ביעדים והבאת התוצאות המיוחלות, הן ביצירת האימפקט החברתי־סביבתי והן בתשואה הכלכלית. הקרן מציגה בדוח שיטת מדידה כמותית אחידה שבאמצעותה היא מודדת את התוצאות ואת האימפקט בשטח בכל אחד ממיזמיה, בשלושת סוגי הפעילות בנפרד ובהשוואה אלו לאלו.

רגע לפני שנצלול לפרטים ולנתונים, נחזור לכריכת הדוח שם מתנוסס ציטוט מפי חיים טייב, מייסד ונשיא קרן מנומדין, שאוחז בתמצית ההשראה שמובילה את מנומדין: “האתגר הגדול ביותר של האנושות הוא להבטיח שאנשים לעולם לא יאבדו את היכולת לחלום חיים טובים יותר בעבור עצמם.”

תרבות של נתינה אסטרטגית ואימפקט

כשמדובר בפילנתרופיה אסטרטגית, במנומדין מאמינים בזיהוי האתגרים החברתיים המרכזיים – כשיעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו”ם (SDGs) הם כוכב הצפון בעבורם – וביצירת מענה מדויק הנוגע בשורש העניין או חבירה לשותפים שכבר מפעילים מענה שכזה, כדי שיחדיו יעצימו את האימפקט החברתי־סביבתי. כך פועלת מנומדין במיזמים אקדמיים־חברתיים כמו הקונגרס הישראלי ומרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי שבשיתוף אוניברסיטת בר־אילן, כך גם בשלל מיזמיה באפריקה המתמקדים באומנות ובתרבות מקומית, בתוכניות חינוך לילדים ולנוער בסיכון ולהכשרה מקצועית של נשים, וכך גם ברשת השותפים העסקית־חברתית הבינלאומית שמנומדין מתחזקת ומרחיבה כל העת ושבאמצעותה היא מבקשת להנחיל תרבות של פילנתרופיה ואימפקט.

מתוך כל עושר המיזמים הללו, המובאים בהרחבה בדוח, נביא דוגמה אחת לפילנתרופיה אסטרטגית: חממה למנהיגות בשם מאיץ כוכבים, המבקשת ליצור מנהיגות צעירה חוצת־שבטים בחברה הבדואית בישראל. החסר במנהיגות סומן כשורשם של האתגרים הרבים שעמם מתמודדת החברה הבדואית: המתח בין מסורת ותהליכי מודרניזציה מהירים, העוני, שיעורי הפשיעה הגבוהים, רמת החינוך הנמוכה ועוד. החוסר במנהיגות הוא גם ההזדמנות האסטרטגית שסומנה. מנומדין חברה לעמותת כוכבי המדבר, אשר מפעילה תוכניות העשרה בעבור צעירים מבטיחים בחברה הבדואית, ויצרה עמם תוכנית הכוללת ליווי הוליסטי ואישי של הצעירים וכלים מעשיים, ידע וכל הדרוש להם כדי להיות סוכני שינוי ולהשתלב במשרות ציבוריות ובעמדות השפעה בחינוך, ברווחה, בעסקים, בעולם המשפט ועוד.

בולטת כאן תפיסתה של מנומדין שחיזוק הפרט מחזק את הקהילה כולה, וחיזוק הקהילה הבדואית, במקרה זה, יחזק את החברה הישראלית בכלל. ארבעה מחזורי “מאיץ כוכבים” כבר התקיימו, 29 צעירים השלימו את התוכנית בהצלחה, וכמובן, הנתונים נאספים כל העת. ארבעה בוגרים התקבלו לתוכנית הצוערים של השלטון המקומי – הבדואים היחידים בתוכנית זו. בוגר אחד התקבל להתמחות בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. 89% מהבוגרים הרגישו שהמיזם קידם אותם להשגת יעדיהם וכ־75% דיווחו על שיפור ביכולות נטוורקינג ובכישורי מנהיגות, בעלייה בביטחון העצמי, בנחישות וביכולת ההתמדה, האיזון הרגשי והביטוי העצמי. עוד נתונים וציון האימפקט המשוקלל בסולם מנומדין אפשר לראות להלן בשקף מתוך הדוח עצמו.

כשיש מדידה אפשר גם להפיק לקחים: היו בוגרים שדיווחו על עומס וקושי לשלב את כלל המחויבויות של הלימודים, העבודה וההשתתפות בתוכנית – ובהתאם נוספה תוכנית קידום אישי מותאמת וממוקדת לצרכיו של כל משתתף באופן מיטבי ויעיל מבחינת ניצול הזמן ומניעת נשירה. כמו כן, כדי לייצר את קבוצת האיכות חוצת־השבטים, כזו שתמשוך אחריה את החברה הבדואית כולה, יעד מרכזי במיזם, הוקמה במחזור הרביעי קבוצת בוגרים שבה ממשיך הליווי האישי והמקצועי ומתחזקים הקשרים בין הבוגרים ובין עצמם. המעקב והמדידה מאפשרים למנומדין להתמקד גם בהגדלת מספר המשתתפים במחזורים העתידיים – יעד חשוב כשמדברים על שינוי חברתי מורכב.

השקעות אימפקט – כוח כלכלי מניע

בתחום השקעות האימפקט מתמקדת מנומדין בחדשנות המכוונת ליצירת אימפקט חברתי־סביבתי נרחב. הידע בתחום ההשקעות, ניהול ומדידת האימפקט, ההחלטה להתמקד בתחומי סביבה וקיימות לצד יכולותיה המוכחות וניסיונה הרב של קבוצת מיטרלי, חברה־אחות של מנומדין, שמקימה תשתיות נרחבות ביבשת אפריקה, כל אלו ממונפים לזיהוי חברות סטארט־אפ בשלבי צמיחה מוקדמים בתחומי אקלים, חקלאות, בריאות, אנרגיה ומים, חינוך ותעסוקה, וכן להאצת ההטמעה וההפצה של הפתרונות הטכנולוגיים שמספקות החברות בקרב השותפים הרבים בעסקים, באקדמיה ואצל מקבלי החלטות בארץ, באפריקה וברחבי העולם. לצד השקעות ישירות בטכנולוגיה, פועלת מנומדין לקידום כלכלת אימפקט בגישת המימון המשולב (Blended Financing), ובזכות קשריה עם שחקנים מובילים בתחום מסוגלת להגיע למקורות הון חדשים ולשכפל את הפתרונות ואת האימפקט לכל העולם.

סופלנט (SupPlant) היא דוגמה לחברת אגרו־טק שמנומדין בחרה להשקיע בה בזכות פתרון מבוסס בינה מלאכותית שיצרה כמענה לאתגר המעסיק את האנושות כולה: איך להעלות תנובה חקלאית בתנאים של חוסר יציבות אקלימית ובתוך כך גם לחסוך במים, משאב במחסור באזורים רבים בעולם. סופלנט הניחה חיישנים רגישים באדמה ועל 32 מיני צמחים ב־500 אלף משקים חקלאיים ב־13 אזורי אקלים (למעשה, בכל היבשות למעט אנטרקטיקה). במשך 2,000 עונות גידול במצטבר, אספה סופלנט נתונים לענן – לחות הקרקע, מדדי הגזע, הענפים והפירות; נתוני הטמפרטורה ונתונים מטאורולוגיים־אקלימיים. כל המידע מנותח באמצעות אלגוריתמים חכמים ומתורגם בזמן אמת לתוכנית השקיה מותאמת לצורכי הצמח. על בסיס מאגר המידע האדיר הזה, שהתקבל מחקלאים ממדינות בעלות הכנסה גבוהה ובינונית, פיתחה סופלנט אפליקציית השקיה חכמה, המספקת חיזוי מזג אוויר, אזהרות מזג אוויר קיצוני ותוכניות השקיה חסכוניות ומדויקות לפי סוג היבול, המיקום והקרקע ללא הצבת חיישנים בשטח. הפתרון זמין לחקלאים ממדינות מתפתחות, שבהן האימפקט על ביטחון תזונתי, חיסכון במים והתקדמות לקראת מיגור העוני גבוה במיוחד.

המטרה של סופלנט היא לחסוך בממוצע 30% מהוצאות המים, להעלות את היבול ב-15%–20 בממוצע ולהגיע, באמצעות מערכת נטולת חיישנים, ל־450 מיליון משתמשים חקלאים קטנים בעולם וכך לתרום לביטחון התזונתי ולצמיחה הכלכלית. עד סוף שנת 2022 כבר השתמשו במערכת מיליוני חקלאים קטנים ביבשת אפריקה ובהודו. את נתוני האימפקט אפשר לראות בשקף שלהלן.

אתגרים אדירים מחייבים איגום משאבים

אתגרים חברתיים וסביבתיים לאומיים ובינלאומיים במאה ה־21 מורכבים מבעבר. התמודדות עמם מחייבת משאבים עצומים של כסף, ידע, מומחיות ושל יזמות. שיתופי פעולה בין־מגזריים הם הדרך של מנומדין לגיוס כלל המשאבים הדרושים ליצירת המענים הדרושים לאתגרים מעין אלו. קואליציה מכוונת־מטרה שכזאת עומדת מאחורי פרויקט הדגל הלאומי של הקרן שנקרא הזכות לרווחה טובה, וששותפיה הם: משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מכון חרוב וקבוצת המחקר למדיניות חברתית מבי”ס לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית בירושלים.

מנומדין יזמה בפרויקט זה עבודת עומק עם המומחים הגדולים ביותר באקדמיה, בשטח ובמשרדי ממשלה כדי ליצור מפת דרכים אסטרטגית מפורטת ומקיפה שתניע רפורמה מהפכנית במערכות הרווחה והתמיכה בישראל. בתום שנתיים של עבודה, הגישה מנומדין לממשלת ישראל תוכנית המורכבת מ־11 פרקים על האתגרים המרכזיים של מערכת הרווחה בישראל והמלצות – מתוספת תקציבים ועד שינויי חקיקה – בכל אחד ואחד מהם: עוני, משילות ורגולציה של שירותי הרווחה במיקור חוץ, תעסוקה, אוכלוסיות רגישות ועוד.

אחד הסיכונים המרכזיים של תוכנית שכזאת, שכבר זכתה בברכת השר מאיר כהן, הם חילופי שלטון, ובישראל, שבה התנהלו לא פחות מחמש מערכות בחירות בארבע השנים האחרונות, זהו סיכון גדול. ואולם, במנומדין מעריכים שרצינותה של התוכנית תעמוד לה גם במקרה של חילופים בראשות המשרד. כמו כן, עצם יצירת שותפות מבוססת מטרה בין־מגזרית שכזו, כשמנומדין משמשת מתווך הוגן בין השותפים ומובילה תוכנית אסטרטגית בהיקף לאומי – כל אלה הם כבר משאב קיים והוא משוכפל כבר עתה ליצירת תוכנית דומה בתחום החינוך בישראל. וזהו בדיוק שכפול האימפקט שהקרן מכוונת אליו ושאנו מצפים לקרוא עליו בדוח האימפקט השני של קרן מנומדין.