אקסטרא-טק (Extra-Tech) הוא מיזם השמה ייעודי המעניק לנשים חרדיות מצטיינות כלים להשתלבות בתפקידים מובילים בחזית תעשיית ההייטק הישראלית.
הרקע
מדינת ישראל, המדורגת בין עשר המדינות המובילות בעולם בתחומי החדשנות והפיתוח, היא מעצמת הייטק בינלאומית. שילוב של הון אנושי, השקעות של קרנות הון סיכון, תמיכה ממשלתית ומערכת אקולוגית תומכת סייעו לענף ההייטק הישראלי להתפתח לכדי כוח מניע משמעותי במשק, עם חברות ענק פורצות דרך, מאות מרכזי פיתוח של ענקיות טכנולוגיה גלובליות, אלפי חברות סטארט-אפ, ואקזיטים במיליארדי דולרים. ענף ההייטק אחראי לכ-46% מהייצוא הישראלי ומספק מאות אלפי מקומות עבודה בשכר גבוה, אך קושי מתמיד בגיוס כוח אדם איכותי מאיים על המשך צמיחתו.
לא כל המגזרים באוכלוסייה משתתפים בהצלחה. המגזר החרדי מהווה כ-12% מאוכלוסיית ישראל אך רק 3% מכוח העבודה בהייטק. עם שיעור ריבוי טבעי גבוה הקהילה החרדית צומחת במהירות, כאשר כ-60% מהחרדים צעירים מגיל 20. כחברה שמדגישה יכולות למידה וחשיבה לוגית, לקהילה החרדית פוטנציאל תרומה גבוה לענף ההייטק. בשנת 2022 הציבה הממשלה יעד להגדלת שיעור המועסקים בהייטק מ-8% מכלל השכירים במשק ל-15%. לשם כך יש לשלב בתעשיית המתקדמת יותר מגזרים ואוכלוסיות בחברה, כאשר שילוב חרדים וחרדיות בענף הוגדר כמשימה לאומית.
האתגר
הקהילה היהודית-אורתודוקסית היא חברה דתית שמרנית, המובחנת מקבוצות אוכלוסייה אחרות בלבושה ואורח חייה. החיים החרדיים מאופיינים בדבקות בתורה, בהקפדה על קיום מצוות ומנהגים ובכללי צניעות מחמירים. החברה החרדית שומרת על צביונה באמצעות חומת התבדלות מהחברה הסובבת וחיים בקהילות ושכונות הומוגנית. כקולקטיב מסורתי, החברה החרדית משמרת הבדלים מגדריים אשר מזהים את הגבר כמי שפועל במרחב הציבורי ואילו האישה מזוהה עם הבית והמרחב הפרטי, והסוציאליזציה לתפקידים אלה מתחילה בגיל צעיר.
אולם תהליכים חברתיים וכלכליים מגבירים את נוכחותן של נשים חרדיות במרחב הציבורי. אתוס “חברת הלומדים”, שנבנה בחברה החרדית בעשורים האחרונים ומשקף כבוד והערכה לגברים המקדישים את חייהם ללימוד תורה, הוביל נשים חרדיות רבות לקחת על עצמן את תפקיד פרנסת המשפחה. כך, כדי לאפשר לבעליהן ללמוד במשרה מלאה, שיעור גבוה של נשים חרדיות עובדות מחוץ לבית, ובמקביל נושאות גם באחריות לגידול הילדים – משימה מאתגרת לאור מספר הילדים הגבוה למשפחה.
במשך עשורים הייתה ההוראה מסלול מקצועי אופייני עבור נשים חרדיות, שאפשר להן לפרנס את המשפחה לצד גידול ילדים וטיפול במשק הבית. אך עליית יוקר המחיה בישראל וצמצום הסובסידיות הממשלתיות המוענקות למשפחות מרובות ילדים הובילו נשים חרדיות לחפש מסלולי תעסוקה רווחיים יותר. נשים חרדיות רבות החלו לרכוש השכלה גבוהה במטרה להשתלב בתעשיית ההייטק, אשר משוועת לכוח אדם איכותי ומציעה שכר גבוה. במהלך העשור האחרון הן השתלבו בתפקידים הדורשים כישורים טכנולוגיים בסיסיים בתחום התכנות, QA ופיתוח תוכנה, כשהן נהנות מעלייה משמעותית בשכר ומשעות עבודה גמישות. חברות ייעודיות להעסקת נשים חרדיות מספקות להן תנאים מותאמים, יום עבודה מקוצר וסביבה הומוגנית ונשית מוגנת – שחוסכת מהן התמודדות עם הבדלי התרבות והדילמות ההלכתיות הנגזרות ממקום עבודה מעורב. אך על היתרונות הללו משלמות העובדות מחיר בדמות שכר נמוך יחסית לשכר המשולם על אותה עבודה בעולם החילוני, וביכולת מוגבלת להתקדם.
התפקידים הטכנולוגיים הבכירים בענף ההייטק פחות נגישים לנשים חרדיות עקב חסמים חברתיים וכלכליים. משאבים סוציו-אקונומיים צנועים ונטייה תרבותית לבדלנות מובילים נשים חרדיות ללמוד בעיקר בסמינרים ייעודיים למגזר החרדי, במימון ממשלתי, בהם רמת לימודי ה-IT נמוכה יותר מאשר במכללות ובאוניברסיטאות, דבר הנחשב לחיסרון בשוק ההייטק התחרותי. בנוסף, לנשים החרדיות יש פחות קשרים בתעשייה ולכן גם פחות הזדמנויות להתוודע למשרות ולהתקבל אליהן.
ההזדמנות
מיזם אקסטרא-טק (Extra-Tech) מעניק לנשים חרדיות את הכלים ואת ההזדמנות להשתלב בתפקידים מובילים בחזית תעשיית ההייטק הישראלית. תוכנית אקסטרא-טק היא תוכנית להכשרה מקצועית והשמה, אשר מופעלת בשיתוף עשרות חברות מהמגזר הפרטי, תאגידים רב-לאומיים מובילים, סטארט-אפים ישראלים וקרנות הון סיכון, הזקוקים באופן קבוע לכוח אדם איכותי ומבקשים לאתר מועמדים מתאימים ומוכשרים לתפקידים בשכר גבוה.
התוכנית מיועדת ל-10% המצטיינות מקרב בוגרות תוכנית ההכשרה הטכנולוגית של העמותה החרדית קמא-טק, אשר מפעילה תוכניות לימוד טכנולוגיות מתקדמות במסגרת סמינרים ייעודיים לנשים חרדיות. תוכניות הלימוד, שכוללות 700 שעות של הרצאות וידאו, קורסים והדרכות של האוניברסיטאות המובילות בעולם, מצמצמות פערים בהשכלה בין בוגרות סמינר לבוגרי המסלולים האקדמיים באוניברסיטאות ומכשירות אותן לתפקידים מבוקשים בתעשייה.
מיזם אקסטרא-טק כולל קורסי הכשרה אינטנסיביים במסגרת ‘מחנה אימונים מקצועי’ בתחומי טכנולוגיה שונים, שנועדו להקנות לבוגרות את המיומנויות והיכולות הנדרשות להשתלבות בתפקידים מבוקשים בענף ההייטק. ההכשרות המקצועיות מאורגנות בשיתוף חברות הייטק מובילות, אשר מחפשות בעצמן מועמדים לתפקידים שונים, ובהן מיקרוסופט, גוגל, אפל, סיסקו, ווסטרן דיגיטל, קוואלקום, אמזון ואינטל. למרות שהחברות אינן מחויבות להעסיק את הבוגרות, ההשתתפות בתוכניות ההכשרה מעניקה לבוגרות יתרון משמעותי בתור מועמדות לתפקידים אליהם הן עוברות הכשרה. המודל העסקי של אקסטרא-טק מתבסס על עמלות ההשמה שמשלמות חברות ההייטק במקרה שהבוגרות מתקבלות לעבודה. כך, בוגרות הסמינרים מגיעות לעבודה בחברות ההייטק כשהן מצוידות בכלים טובים להשתלבות מקצועית מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהן.
לקריאה נוספת:
כתבת מגזין: “ליזום, זה השיעור שלנו מ־7 באוקטובר. אם אתה לא יוזם, אתה חוטף”
כתבת מגזין: המיזם החברתי לשילוב חרדים במשרות מובילות בהייטק