רוצים לשנות את החיים של כולנו לטובה? הצטרפו ל”מועצות ההסכמה המקומיות”
מגפת הקורונה שפקדה את העולם כולו, והשתוללה גם בישראל, גרמה לא רק לנזק בריאותי וכלכלי. המגבלות הקשות שהוטלו על הציבור, והתגובה השונה של מגזרים באוכלוסייה אליהן, יצרו בציבור מחלוקות חריפות. התקשורת והפוליטיקאים עטו על המחלוקות האלה, דבר שהחריף עוד יותר את עוצמת הוויכוחים. השיח ברשתות החברתיות הפך לבוטה מתמיד, ולפרקים היה נדמה שהחברה בישראל משוסעת מאי פעם.
דווקא בתקופה מורכבת שכזו, החשיבות העצומה של פרויקט “מועצות ההסכמה המקומיות”, שיזם הקונגרס הישראלי, באה לידי ביטוי רב. הפרויקט נועד לקדם שיח שמעודד הסכמה בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. כל זאת, תוך יצירת מסגרות לדיאלוג בין תושבים ופעילים בשטח, על בסיס דיוני עומק, שמטרתם היא להבין את הרגישויות ואת הצרכים של הצד השני.
הפרויקט המקומי נולד בשנה שעברה להורה ותיק – מועצה ארצית שעוסקת בשיח ובחיפוש פתרונות לסוגיות במחלוקת בין דתיים וחילוניים. לאחר מחקר מקיף, התברר כי רבים מהאזרחים מעדיפים לנסות למצוא פתרונות מקומיים לעימותים סביב נושאים אלה, תוך הגעה להסכמה בין התושבים. זאת, בלי להסתמך על הכתבות שמגיעות מלמעלה – מהממשלה, מהכנסת ואפילו מהעיריות.
דיונים ופעילויות משותפות
הפרויקט המקומי יצא לדרך במהלך שנת 2020, בחמישה אזורים בישראל. לכל מועצה נבחרו שני מובילים – האחד חרדי והשני חילוני. לצידם כללה כל מועצה כמה משתתפים, מקבוצות שונות באוכלוסיית האזור. המועצות נפגשו במהלך השנה, פיזית ווירטואלית (בהתאם למצב המגבלות), לדיונים בשורת נושאים שמטרידים את התושבים, במטרה להגיע להסכמות ולייצר פעילויות משותפות על מנת לשפר את איכות החיים של תושבי האזור.
הפעילות, שנערכה בשיתוף ארגון “פלוגתא”, התקיימה בירושלים, באשדוד, ברחובות, במודיעין-מודיעין עלית ובאזור בני ברק-רמת גן–גבעתיים. המועצות דנו לאורך השנה במגוון רחב של סוגיות, ובראשן כמובן ההתמודדות עם הקורונה.
המועצות לא הסתפקו בשיח והוציאו לדרך גם כמה יוזמות שטח מוצלחות. כך למשל, באשדוד יזמה המועצה מבצע בו חולקו לתושבי העיר “דוחות” חיוביים, על שמירת מגבלות הקורונה. המגיפה העצימה מאוד את שיח השנאה, בעיקר על רקע הדיווחים בתקשורת על הפרת הגבלות במוסדות לימודים של החרדים – והדבר יצר תחושות קשות בציבור. “ניסינו לחשוב יחד, איך אנחנו משדרים מצד אחד אכיפה, ומצד שני לא באים ממקום ממשמע. מה שעשינו בסוף, זה פשוט לעבור בשטח, תושבים לתושבים, וכל מי שעמד בכללים קיבל מאיתנו דוח חיובי ומפרגן,” סיפר על הפרויקט באשדוד ניסים קקון, המשנה לראש העיר וחבר במועצת ההסכמות.
בירושלים יזמה המועצה קמפיין אמנותי יוצא דופן שהתנוסס בתחנות הרכבת הקלה בעיר, וקידם ערכים של דו שיח סובלני בין התושבים השונים בעיר הענקית, שבאים ממגזרים שונים מאוד זה מזה – ערבים, חרדים וחילוניים. בעיר רחובות יזמה המועצה פעילות התנדבותית לטובת הקשישים בעיר. “היוזמות שיצאו מהפרויקט הותירו אותנו עם פה פעור”, אמר דניאל קנדלר, מנהל ארגון “פלוגתא”.
“להביא אור לאנשים”
“מועצות ההסכמה העירוניות הן בשבילי מקום לחלוק, כמו בית, מרחב שמאפשר לפגוש את הצד השונה, להכיר את השכנים בעיר, להניח תשתית שמסייעת להבין על מה הוויכוח, איך לחלוק את המרחב המשותף. זה זרע שנתן ניצנים ראשונים לשינוי”, סיפרו המשתתפים במועצות במפגש סיכום שנה חגיגי שערכו.
יהודה דרורי, יזם מרצה ואיש חינוך מבני ברק שהשתתף במועצה באזורו, אמר: “הרבה פעמים אנחנו ניגשים למחלוקת ממקום רגשי, כאילו כל דבר הוא מלחמה על הבית. והאמת – זה בסדר, כי בסוף, אנחנו כמו ועד בית – שרוצים להסתדר ואפשר למצוא את הפתרונות”. מאיר פוטרילך, תושב מודיעין עלית וחבר מועצת ההסכמה, הוסיף: “ההסכמה יכולה לבוא מכיוון של הבנת הרגישות, הדינמיקה והשפה”. גדי לוי, במאי וחברו של מאיר למועצה, הוסיף: “ואז המחלוקות הן על אידאולוגיה נטו – וזה מעניין, כי זה יכול להפרות”. אילה שני, רבה חילונית ממועצת גבעתיים, אמרה: “אחד הדברים שגילינו, שהיינו מוכנים להסכים עליו, זה שאין יהדות אחת, ושזה בסדר”.
“למדתי המון, על אכפתיות, איך לא להתפשר ולהישאר חבר, איך לעבוד ביחד”, אמר בצלאל שטראובר, פעיל ויזם חברתי מהמועצה בירושלים, וחברו רון לרמן, יזם ופעיל הייטק מהבירה, הוסיף: “תמיד ידעתי שיש נושאים שבהם אני לא מבין את העמדה של הצד השני, ולא יודע למה הוא נוקט בגישה שבה בחר. נגיד בסוגיות של סגירת כבישים או מניעה של אוכל לא כשר. בזכות המועצה וחרדים שהכרתי דרך בצלאל, למדתי שבסופו של דבר הם אותם אנשים כמוני, גם אם הערכים שלהם שונים”. הרב יואל דהאן מאשדוד אמר: “למדתי להרגיש את הבן אדם שמולי, לחוש אותו, להתחשב בו, לנסות להבין אותו אפילו כשהוא צועק, למה הוא צועק”.
2021 – הגיע הזמן להתרחב
לאור הצלחת הפרויקט, מתכננים כעת בקונגרס להרחיב אותו למקומות נוספים בישראל. בעקבות ההצלחה, נרתמה לפרויקט גם הפדרציה מניו יורק, שהחליטה לתמוך בו ולסייע להרחיב אותו למקומות נוספים.
כדי לעשות זאת, נדרשים כעת מתנדבים שישמשו כמובילי הפעילות באזור מגוריהם. מי מתאים לתפקיד? אנשים שהחברה הישראלית חשובה להם, שמכירים היטב את הקהילה שלהם ומעורים בה, ושמוכנים להקדיש זמן ואנרגיה כדי לסייע לה. מטבע הדברים, לפרויקט מסוג זה יש לגשת עם מידה לא מבוטלת של נכונות להקשיב, ללמוד ולהכיר אנשים בעלי דעות ומסורות שונות. הקונגרס הישראלי מסייע למועצות בעזרת מתודולוגיה ושיטת פעולה מוכחת, כדי לייצר שיטת עבודה לדיונים, הסכמות ופעולה בשטח. המובילים עוברים הכשרה מיוחדת, ומקבלים כלים שמסייעים להם לבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר.
“מועצות ההסכמה הן הזירות שבהן הידע והכלים של הקונגרס והמתודולוגיה הייחודית שפיתחנו, משנים את המציאות”, מספר מנהל הקונגרס גלעד וינר, “אנחנו יודעים ממחקרים ומסקרים שבמקרים רבים, הבעיות שאנחנו מכירים מתחילות במוקד נקודתי ומקומי”.
“צריך להוציא את הממשלה ואת העיריות החוצה, לתת לשטח, למועצת הסכמה שכונתית, לייצר את הפתרונות”, מסכים איתו שטאובר, ממועצת העיר ירושלים, וחבריו לדיון מוסיפים: “זה היה יכול לקרות בפוליטיקה, אבל שם קורה דווקא ההפך, אז זה צריך לבוא מלמטה. זו לא שאלה של האם אפשר או אי אפשר להגיע להסכמות, זו השאלה אם יש לנו את הפריבילגיה להימנע מההתחככות הזו. בלעדי זה, במה אנחנו עם? בלעדי זה, במה אנחנו חברה?”.
אנחנו מחכים לכם!
“אנחנו מחפשים לתפקידי הובלת המועצות אנשים שנטועים עמוק בתוך העיר שלהם. אנשים שמכירים את האופי השונה של השכונות, את השחקנים השונים, את האינטרסים ואת הצרכים שלהם”, אמר וינר, והמשתתפים במועצות הוסיפו מניסיונם האישי: “האנשים שמתאימים לתפקיד ההובלה הם כאלה שרוצים ליצור שינוי, שרוצים לעשות טוב, אנשים אכפתיים ואידאליסטיים. אלה אנשים שיודעים לנהל דיאלוג משמעותי עם אנשים אחרים עם דעות שונות, ויכולים לגרום לאנשים אחרים להצטרף לתהליכים”.
*הקונגרס הישראלי הינו פרויקט פילנתרופיה אסטרטגית של קרן מנומדין, כחלק מפעילותה לחיזוק החוסן החברתי של ישראל.